אפרים ברוידא (Ephraim Broido; 1 בינואר 1912, תרע"ב – 14 במרץ 1994) היה מסאי, עורך ומתרגם ישראלי; מייסדו ועורכו של כתב-העת "מולד".
ביוגרפיה
נולד בשנת 1912 בביאליסטוק, בן לבתיה ונח ברוידא. בשנים 1915–1918 התגוררה משפחתו במוסקבה. בשנים 1919–1924 למד בגימנסיה העברית בביאליסטוק.
בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ולמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. לאחר מכן למד באוניברסיטאות ברלין ולונדון.
בשנים 1933–1934 היה חבר מרכז "החלוץ" בברלין, ובמסגרת זו ערך מקראה ללומדי עברית ("נתיב") ואנתולוגיה גרמנית ("ישראל, אומה וארץ"), וחיבר מילון עברי-גרמני.
משנת 1935 היה חבר מערכת "דבר". בעת מלחמת העולם השנייה היה כתב שטח של עיתון "דבר" באנגליה, וניהל את מדור קשרי העיתונות במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בלונדון. באפריל 1948 ייסד את כתב העת "מולד – ירחון מדיני וספרותי" וערך אותו.
משפחתו
היה נשוי לעתל ברוידא, מייסדת גלריה גורדון, ולהם שני ילדים: מיקי, שנשואה לישראל גוריון, ויונתן, שהיה מתמטיקאי והוגה דעות.
לאחר שהתגרש, נישא ברוידא בשנית, לג'נטילה, מתרגמת מאנגלית, שנודעה בשם העט "ג. אריוך", בתו של המשורר היידי והעסקן הציוני-סוציאליסטי דניאל לייבל וגרושתו של העיתונאי ברוך נאדל.
מתרגומיו
- "המלך פחם" מאת אפטון סינקלר (הוצאת מצפה, תר"ץ)
- "השושנה הלבנה" מאת ב. טראוון (הוצאת שטיבל, 1932; הוצאת עם עובד, 1962)
- "פביאן" מאת אריך קסטנר (הוצאת שטיבל, 1933)
- "מקבת'" מאת ויליאם שייקספיר (הוצאת שוקן, 1954)
- "הסופה", "חלום ליל קיץ", "רוב עסק על לא דבר", ו"קומדיה של טעויות" – ארבע קומדיות מאת ויליאם שייקספיר (מוסד ביאליק, 1964–1965); על תרגום זה זכה בפרס טשרניחובסקי לשנת תשכ"ו.[1]
- "סונטות שייקספיר", הוצאת דביר, 1977
- "ויליאם בטלר ייטס, 100 שירים בתרגום אפרים ברוידא", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002
קישורים חיצוניים
- מאמרים
הערות שוליים
