נולד באזמיר בשנת הת"ס (1700) לרבי אברהם. עסק במסחר, אך במהרה פנה לעסק התורה ולמד בישיבה מישיבות העיר, שם נתעלה בתורה עד שנהיה לרבה של העיר. באזמיר נמצאו בתקופתו כתבי יד רבים של ראשונים, וביניהם עליות דרבנו יונה, עליהם העיר הערות, אשר נוסף לספר שיטה מקובצת לרבי בצלאל אשכנזי על ידי צאצאו של הרב אפרים, הרב יצחק נוניש בילמונטי שמצא את הכתבים בבית "מרן זקני"[1].
נפטר ככל הנראה ב ט"ו בתשרי התקכ"ט, אך ישנה מחלוקת לגבי מועד פטירתו, שכן במצבתו נרשם: ”הרב ועצום כמו' אפרים ארדיט ז"ל ב"ס מטה אפרים ט"ו בתשרי התקכ"ח”[2], אך אחיינו, רבי אברהם, הספידו בתשלום שנתו (אחד עשר חודש) בחודש אב בשנת התקכ"ח, וכן רבי יצחק מאיו הספידו בתשלום השנה ביום א' לסדר וירא שנת התקכ"ט.
הספידוהו רבי יצחק מאיו, בספרו דרכי הי"ם[3], ובן אחיו, רבי אברהם ארדיט[4]
תקופת חייו של הרב הרב אפרים ארדיט על ציר הזמן
ציר הזמן
ספרו
מטה אפרים
מטה אפרים (שאלוניקי תקנ"א) - חידושים על משנה תורה לרמב"ם, תשובות ודרשות וכן חידושים על הרמב"ם גם מאחיו, רבי אברהם. לספר הסכמה מאת רבי חיים מודעי. הספר נסדר לדפוס על ידי רבי יצחק ארדיט, מחבר ספר יקר הערך, שהדפיס בסוף הספר את מהדורא בתרא של חלק אורח חיים מספר יד אהרן לסבו, רבי אהרן אלפנדרי.
לקריאה נוספת
מ' בניהו, שיטות מקובצות לר"מ לפפא, קובץ זיכרון לר"ש ליברמן.
