אלבר מריה אנרי ד'אבוביל (בצרפתית: Albert Marie Henri d'Aboville; 26 במרץ 1848 – 1 ביולי 1941) היה ז'נרל דה בריגדה בצבא צרפת, אשר התפרסם בשל חלקו בפרשת דרייפוס. בנוסף על כך, הוא כיהן כראש עיריית קראק במשך כמעט עשרים שנה.
ביוגרפיה
ד'אבוביל נולד ב-26 במרץ 1848 בטירת שאטו דה רוביל הנמצאת בשטח הקומונה מלזרב. אביו, אוגוסט ארנסט ד'אבוביל, היה פוליטיקאי. סבו, אוגוסטין גבריאל ד'אבוביל, היה גנרל בגרנד ארמה. אנרי ד'אבוביל נרשם ב-1866 ללימודים באקדמיה הצבאית סן-סיר אותה סיים כעבור שנתיים. ב-1870 הוא לחם במלחמת צרפת–פרוסיה ובין 1871–1873 הוצב באלג'יריה.
ב-1894 הועלה לדרגת לוטננט קולונל ומונה לסגן מפקד המשרד הרביעי האחראי על ההובלה ועל מסילות הברזל. היה זה ממש עם פרוץ פרשת דרייפוס. במשרדי המטכ"ל הסתובב מסמך אשר נודע בכינוי "הבורדרו", ונכתב בידי קצין בצבא צרפת המרגל עבור הקיסרות הגרמנית. רבים ניסו לזהות למי שייך כתב היד, אולם העלו חרס. כשהובא המסמך בפני ד'אבוביל, הוא הפנה את תשומת לבו של מפקדו, קולונל פאבר (Fabre), לעובדה שסוג הידיעות המוצגות בבורדרו מעיד שהכותב עבד בכל ארבעת המשרדים של הצבא, ופירושו של דבר שהוא אחד מ"המתמחים", היינו קציני המטכ"ל שהוסמכו לא מכבר והיו חייבים לעבור תקופה בכל אחד מהמשרדים לפני ששובצו ביחידותיהם.[1] כעת החיפוש הצטמצם מאוד. המרגל היה מוכרח להיות מתמחה אשר משתייך לאגף הארטילריה. באותה עת עבד במשרדו של פאבר קצין יהודי צעיר בשם אלפרד דרייפוס, והוא התאים בדיוק לתיאור. פאבר לא חיבב את דרייפוס[2] ולפיכך הביא טופס בכתב ידו והשווה בינו לבין תצלום של הבורדרו. אכן נמצא דמיון רב. חוקרים מודרניים אשר השוו את כתב ידו של דרייפוס עם הבורדרו הגיעו למסקנה כי אכן יש דמיון ביניהם, אולם הוא שטחי בלבד ונובע רק מצורת הכתיבה שהייתה מקובלת אז. באותה מידה יכול היה הכתב להיות דומה להרבה כתבים אחרים. פאבר העביר את מסקנותיו הלאה, וכך פרצה פרשת דרייפוס. ד'אבוביל זומן להעיד במהלך משפט רן.
בין השנים 1912–1931 שימש ד'אבוביל כראש עיריית קראק. ב-1916 הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה בריגדה. הוא נישא לבתו של המרקיז אמדה דה גובלו. בנו היה הגנרל לואי ד'אבוביל.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ ברדן, עמ' 96.
- ^ רצה המקרה ובדיוק באותה העת היה פאבר עסוק ברשימת הערה לא מחמיאה על דרייפוס: "קצין הלוקה בחסר, אינטליגנטי ומאוד מוכשר, אבל יהיר. אך באשר לאופיו, הגינותו, והאופן שבו הוא ממלא את חובת השירות, אינו עומד במבחנים הדרושים כדי לשרת במטה הכללי של הצבא".
