אני משם הוא אלבום האולפן ה-13 של הזמרת יהודית רביץ. האלבום יצא בשנת 2024 בהוצאת עצמית של רביץ.
רקע
בשנת 2012, הוציאה רביץ את האלבום "סופות של חול" שכלל תשעה שירים. בשנים שלאחר צאתו, רביץ הכריזה על הפסקת הופעות ופסק זמן מיצירה מוזיקלית, אך בפועל המשיכה להשתתף בפרויקטים מוזיקליים שונים שכללו עבודה עם דודו טסה, חברי "הכבש השישה עשר", והתוכנית "זהו זה!".[1]
ביוני 2024, רביץ הכריזה על אלבום חדש בשם "אני משם", שהוא האלבום הראשון שלה מאז "סופות של חול".[2] האלבום הופק על ידי יזהר אשדות ועיליי אשדות ויצא לאור בדצמבר 2024 לאחר עבודה של שלוש שנים.[3]
קידום
הסינגל הראשון מהאלבום, "אילה", יצא בחודש יוני 2024 ואת הקליפ של השיר יצר האנימטור גיא חיות.[2] השיר "קהלת פרק ט'" יצא כחלק ממסע הקידום לאלבום.[1]
רביץ איירה את עטיפת האלבום ואת השרוול הפנימי.[4]
הרכב
האלבום כולל 13 רצועות ומשלב שירים חדשים, שירים שהלחינה רביץ לאחרים ושירים מאלבומים קודמים בביצועים מחודשים. האלבום הופק מוזיקלית על ידי יזהר ועיליי אשדות ונחתם בדואט של רביץ עם גבע אלון בשיר "בבוקר".[1]
השירים
האלבום נפתח בקטע אינסטרומנטלי בשם "נעימת פתיחה", שהוא ביצוע מחודש לקטע שכתבה רביץ וביצעה במקור עם יוני רכטר בשנת 1979 במסגרת המופע "באופן קבוע וחד פעמי". הביצוע המחודש של "נעימת פתיחה" מלווה בגיטרה אקוסטית ובשירת מקהלת גברים דיגיטלית ברקע, בעיבוד מוזיקלי של יזהר ועילי אשדות. שיר הנושא "אני משם" נכתב במקור בשנת 1963 על ידי לאה גולדברג, הולחן על ידי רביץ ונכלל באלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" משנת 1993. הביצוע המקורי של "אני משם" היה בקצב מהיר עם צלילי גיטרה בסגנון אמריקנה, בעוד הביצוע הנוכחי מפושט יותר וכולל נגינה של רביץ על גיטרה בס, יזהר אשדות על גיטרה אקוסטית, ועיליי אשדות על גיטרה חשמלית, קלידים ותכנותים. השיר "אדון כמעט" נכתב במקור כחלק מהיצירה "אין מקום לשניים על עמוד החשמל" של חנוך לוין ונכלל בספרו "מה אכפת לציפור" משנת 1965. רביץ הלחינה את השיר "אדון כמעט", והוא נכלל באלבום "גלוי ונעלם" שיצא בשנת 1980.[1]
השיר "נוסע סמוי" נכתב על ידי חוה אלברשטיין והולחן לראשונה בידי גדעון כפן. רביץ הלחינה גרסה משלה לשיר, והוא נכלל באלבום "ומאוד לא פשוט לחכות". השיר "ילדות נשכחת" נכתב על ידי יעקב גלעד והולחן במקור על ידי רביץ עבור נורית גלרון, ונכלל באלבומה "אני ראיתי יופי" משנת 1982. בביצוע המחודש של "ילדות נשכחת", רביץ מבצעת את השיר בעצמה. השיר השישי באלבום, "קטע מעבר", הוא הלחם מוזיקלי בין שני שירים: "אדם בתוך עצמו" שכתב והלחין שלום חנוך בשנת 1977, ו"מילה טובה" שכתב יעקב גלעד ויהודית רביץ הלחינה בשנת 1981. "אדם בתוך עצמו" נכתב על ידי חנוך בזמן ששהה באנגליה לפני מלחמת יום כיפור, ומתאר תחושת בדידות ודכדוך, ואילו "מילה טובה" נכתב כדי לחזק ולעודד, ומדבר על התקווה כמטרה שיש לשאוף אליה.[1]
"עשה שיהיה לי קל" נכתב על ידי אסתר שמיר והולחן על ידי רביץ. השיר יצא במקור באלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" בשנת 1993, וכלל טקסטים של משוררים שרביץ הלחינה ועיבדה. השיר השמיני באלבום, "שם פרטי", נכתב והולחן על ידי עיליי אשדות ומתאר את סיפורה של רביץ על ילדותה ועל חייה כאמנית, ומשלב רצון להיעלם לאנונימיות.[1] השיר משלב ממילותיו של "שמחה גדולה הלילה", שמבוסס על מילים שחיבר משה אליהו ללחן ערבי פופולרי, ועובד על ידי עיליי ויזהר אשדות. חברי ההרכב הפרויקט של רביבו משתתפים בביצוע של השיר בשירה ובמחיאות כפיים.[4] השיר התשיעי באלבום, "לקחת", הוא גרסה מחודשת המבוססת על השיר "לקחת את ידי בידך", שנכלל באלבום הבכורה של יהודית רביץ משנת 1979 ויש המגדירים אותו כיציאה מהארון ושמילותיו נכתבו על ידי יענקל'ה רוטבליט והולחן על ידי מתי כספי.[1]
בשיר העשירי באלבום, יהודית רביץ יוצרת הלחם מוזיקלי בין שני שירים: "קרוב אלי" ו"שובי לפרדס". השיר "קרוב אלי" נכתב על ידי שמרית אור, הולחן על ידי רביץ, ונכלל באלבום הסולו השישי שלה "שם" ואילו השיר "שובי לפרדס" נכתב על ידי מאיר ויזלטיר, הולחן על ידי רביץ, ובוצע במקור על ידי אריק סיני. בהלחם, רביץ משלבת את הבית והפזמון הראשון של "קרוב אלי" עם פזמון ובתים מתוך "שובי לפרדס". השיר "קהלת פרק ט'" באלבום נכתב בהשפעת אירועי טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל ומבוסס על פסוקים מפרק ט' בספר קהלת, המיוחס לשלמה המלך, ומולחן מילה במילה עם שינוי בסדר הפסוקים: פסוק ו' מקדים את פסוק ה'. רביץ ציינה כי פנתה לספר קהלת כדי לחפש מענה בתקופות של חוסר ודאות ואמרה שהשיר "חזק" בזכות שילוב הפסוקים. השיר ה-12 באלבום הוא "איילה", שנכתב על ידי המשוררת יונה וולך וכבר בוצע בעבר על ידי להקת "עלמא" בהלחנתו של אליאב אובל נאמן. רביץ הלחינה מחדש את השיר והפיקה אותו מוזיקלית בשיתוף עם יזהר ועיליי אשדות.[1]
השיר "בבוקר" חותם את האלבום כדואט עם גבע אלון. מילות השיר נכתבו על ידי המשורר יהודה עמיחי והוא שיר אהבה מעודן שרביץ הלחינה כשהייתה נערה בת 15 בבית הוריה, ובוצע במקור על ידי גידי גוב. רביץ סיפרה שחיפשה גיטריסט שיתמודד עם האקורדים המסובכים שבחרה, ופנתה לאלון שהקליט גיטרה ושירה לדואט.[1]
הוצאה
רביץ הוציאה האלבום לאחר המתנה של 12 שנים מאז אלבומה הקודם "סופות של חול".[4]
האלבום צפוי לצאת על גבי תקליט ויניל בתחילת 2025.[4]
ביקורות
בביקורת שפורסמה ב-ynet, נכתב כי האלבום משלב סגירות מעגל עם אמנים ותיקים כמו מתי כספי ושם-טוב לוי, שתרמו לקריירה של רביץ בתחילת דרכה, וכי חלק מהשירים מבוצעים באווירה שמזכירה סרטונים שהעלתה רביץ בתקופת סגר הקורונה, עם דגש על עיבודים מינימליסטיים וגיטרה בלבד. האלבום התקבל כאותנטי וחדשני בו-זמנית, וממשיך את המסורת של רביץ תוך "הצגת קולה באור חדש". הביקורת שיבחה את האיזון בין כבוד למקור לבין עדכון העיבודים, כמו גם את הגיוון והאינטימיות באלבום ומצטרף לאירועים משמעותיים נוספים בקריירה של רביץ בשנה האחרונה, כולל סיבוב ההופעות של "הכבש השישה-עשר".[3]
רשימת רצועות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 יובל אראל, יהודית רביץ – אני משם, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 27 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 בדרך לאלבום ראשון אחרי יותר מעשור: יהודית רביץ מוציאה שיר חדש | האזינו, באתר ynet, 18 ביוני 2024
- ^ 1 2 אמיר שוורץ, איזה מזל שרגע לפני ש-2024 מסתיימת, יהודית רביץ חזרה בענק עם אלבום מבריק, באתר ynet, 29 בדצמבר 2024
- ^ 1 2 3 4 עומר טסל, יהודית רביץ עושה "שמחה גדולה הלילה" עם הפרויקט של רביבו | האזינו, באתר ynet, 27 בדצמבר 2024
.svg){kind=icon}
