התופעה תוארה לראשונה על ידי המדען פרנסיס גלטון בספרו על מזג האוויר מ-1863.
הסבר התופעה
בהיעדר סיבוב, הרוח נוטה לנוע מאזורים של לחץ אוויר גבוה לאזורים של לחץ אוויר נמוך.[1] ככל שההפרש בין הלחץ הגבוה לנמוך גדול יותר כך מהירות הרוח גדלה. בשל הסיבוב העצמי של כדור הארץ סביב צירו על הרוח פועל כח קוריוליס, מה שמסיט את הרוח ונותן לה את הנטייה האופיינית. במקרה של רוח אנטי-ציקלונית, היא תנוע עם כיוון השעוןבהמיספרה הצפונית ונגד כיוון השעון בהמיספרה הדרומית, בניגוד לרוח הציקלונית שתנוע בכיוון ההפוך.
כח החיכוך שנוצר כתוצאה מהקרבה של הרוח לפני השטח מאט את הרוח ובכך גורם לה לזרום עם נטייה קלה לכיוון החוצה ממרכז הרמה (כלומר יוצר זרימה א-גאוסטרופית). אינטראקציה זו גורמת לתופעת ההתבדרות סביב מערכות לחץ גבוה.
השפעות
לעיתים קרובות, מערכות לחץ גבוה (רמות) קשורות לרוחות במהירות נמוכה בפני הקרקע ולשקיעה של אוויר מאזורים גבוהים בטרופוספירה. כתוצאה משקיעת האוויר, עמודת האוויר שמתחת נדחסת, ועל ידי כך מתרחש חימום. לכן מערכות לחץ גבוה מביאות איתם שמיים בהירים נטולי עננות.[2] בהיעדר עננים, אחוז גדול יותר מהקרינה הנכנסת מהשמש מגיע לפני הקרקע, ומתרחש תהליך של חימום קרינתי קרוב לקרקע. כמו כן התופעה יכולה להתרחש גם בלילות, כאשר במצב זה היעדר העננים מאפשר לקרינה הנפלטת מכדור הארץ להיפלט לחלל מה שיוצר קירור קרינתי מואץ יותר.
כאשר הרוחות בפני השטח הופכות איטיות יותר, השקיעה של אוויר תחת מערכות בלחץ גבוה עלולה להוביל להצטברות של אירוסולים שאינם מתפזרים ע״י הרוח, מה שיוצר אובך נרחב.[3] מאותה סיבה, בלילה כאשר אחוז הלחות היחסית עולה לכיוון 100 אחוזים, עלול להיווצר ערפל.[4]
מחוץ לכדור הארץ
ככלל, רוחות אנטי-ציקלוניות יכולות להתקיים גם בכוכבי לכת אחרים. בכוכב הלכת צדק לדוגמה מתקיימת סופה אנטי-ציקלונית הזוכה לכינוי הכתם האדום הגדול. סופה זו מתרחשת בהמיספרה הדרומית של כוכב הלכת, ונעה נגד כיוון השעון.[5]