אנדראה ויליונה (באיטלקית: Andrea Viglione; 24 באוגוסט 1914 – 28 באפריל 1992) היה גנרל איטלקי שימש כמפקד כוחות היבשה האיטלקיים בין השנים 1973–1975, וכראש מטה ההגנה (מקביל לרמטכ"ל) בין השנים 1975–1978.
ביוגרפיה
ויליונה נולד בטורינו ב-24 באוגוסט 1914. בנובמבר 1934 הוא התגייס לצבא המלכותי האיטלקי. בדצמבר 1935 הוא הועלה לדרגת לוטננט משנה. בנובמבר 1936 הוא החל ללמוד באקדמיה הצבאית המלכותית במודנה. ביוני 1940 הוא השתתף בפלישה לצרפת והועלה לדרגת לוטננט. לאחר מכן השתתף במלחמת איטליה-יוון והועלה לדרגת קפיטנו. לאחר שאיטליה החליפה צדדים במלחמה, ויליונה הצליח להימנע מלכידה בידי הגרמנים, והצטרף לפרטיזנים. הוא המשיך להילחם עם הפרטיזנים עד סוף המלחמה, ובשלב מסוים מונה למפקד בריגדת הפרטיזנים "ואלה גרנה".
לאחר סיום המלחמה, ויליונה התגייס מחדש לצבא האיטלקי. הוא למד בקורס המטה הכללי. ב-1952 הוא הועלה לדרגת מאיורו ומונה למפקד רגימנט הרגלים ה-70. באוגוסט 1956 הוא הועלה לדרגת קולונלו. ב-1959 הוא הועבר לפקד על רגימנט הרגלים ה-76. בדצמבר 1962 הוא הועלה לדרגת גנרל די בריגדה ומונה למפקד בריגדת הגרנדירים של סרדיניה. במאי 1969 הוא הועלה לדרגת גנרל די קורפו ומונה לראש מרכז הדלק של הצבא האיטלקי.
ב-21 באפריל 1973 הוא מונה למפקד כוחות היבשה האיטלקיים. ב-31 בינואר 1975 הוא מונה לראש מטה ההגנה (מקביל לרמטכ"ל). הוא כיהן בתפקיד עד 31 בינואר 1978. הוא נפטר ברומא ב-28 באפריל 1992.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
