אוגלס נולד ב-18 ביוני 1971. הוא מתאר את עצמו כ"יליד מחוז מורי עם שורשים משפחתיים עמוקים בטנסי עוד מימי הקמת המדינה". הוא למד באוניברסיטת מערב קנטקי ובקולומביה סטייט קהילתית מ-1990 עד 1993, ולמד אמנויות שפות בעלות הברית ואנגלית. מאוחר יותר למד אוגלס באוניברסיטת מדינת טנסי התיכון (MTSU), שם נכשל בכל קורס שנלמד בסתיו 1995 ובסתיו 1998. הוא חזר לאוניברסיטה ב-2007 וסיים את לימודיו עם ממוצע ציונים של 2.4, עם תואר ראשון במדעים בלימודים ליברליים. בפברואר 2023 אמר שהקורסים שנכשל בהם באוניברסיטה נבעו מ"עניין משפחתי" שהוביל אותו לנטוש את לימודיו על מנת לתמוך כלכלית במשפחתו בתקופה קשה, ושבסופו של דבר סיים את לימודיו בקורסים מקוונים.[1]
קריירה
אוגלס עבד כמפעיל מסעדה וכמשקיע בנדל"ן. מעורבותו בפוליטיקה החלה כאשר הפך למנהל הראשון של Americans for Prosperity, קבוצת תמיכה פוליטית שמרנית. מאוחר יותר הוא התחבר למרכז לאפר, ארגון הדוגל במדיניות מס שמרנית.
אוגלס התמודד פעמיים ללא הצלחה למשרות ציבוריות לאחר הפסד בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית. הוא ניסה להיבחר לנציג המחוז הרביעי באספה המדינית ב-2002 ולסנאט של טנסי ב-2006.
בספטמבר 2017, אוגלס הודיע כי יאתגר את הסנאטור המכהן בוב קורקר, שלדעתו אינו שמרני מספיק, בפריימריז של השנה שלאחר מכן. חודשיים לאחר מכן, קורקר הודיע כי יפרוש מהמירוץ.
אוגלס נחשב בתחילה למתמודד פוטנציאלי בבחירות למושל טנסי 2018, במקום זאת ראה אוגלס את ההצלחה האלקטורלית הגדולה הראשונה שלו כשנבחר לראשות העיר של מחוז מורי בבחירות הכלליות ב-2 באוגוסט 2018, והביס את צ'רלי נורמן המכהן.[2]
אוגלס הגיש בתחילה מועמדות לכהונה שנייה כראש עיריית המחוז, אך פרש על מנת להיכנס למירוץ אחר מושב בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של טנסי. לאחר שהכריז על מועמדותו לקונגרס, חודש לפני הפריימריז הרפובליקני, הוא הטיל וטו על תקציב המחוז של אותה שנה, יחד עם תקציבי בתי הספר והספריות, על העלאת ארנונה של 31 סנט. הוועדה המחוזית התלוננה כי לא הייתה מודעת לחששות שהיו לאוגלס בנוגע לתקציב, וציינה כי הוא מיעט להשתתף בפגישות ולא לקח חלק בתהליך התקציב. אוגלס אמר שמכיוון שהוא לא יכול היה להצביע בישיבות, לא היה צורך בו להשתתף בהן וכי הוא התעדכן בכך שצפה בהן באינטרנט.[3] שבועיים לאחר מכן ביטלה הוועדה המחוזית את הווטו, תוך שהיא מציינת את מעמדו של מורי כמחוז הצומח ביותר במדינה. כמה נציבים ואזרחים שהתייחסו באותה פגישה האשימו את אוגלס בכך שהטיל וטו על התקציב בעיקר כדי לחזק את אישורו כשמרן בפריימריז הקרוב.
אוגלס הודיע שגייס כמעט חצי מיליון דולר בחודש הראשון של הקמפיין, אולם כשדו"ח הגילוי שלו הוגש בפועל, שבוע לאחר המועד האחרון, הוא הראה שהוא גייס רק 264,400 דולר, למרות שאכן היו לו יותר מ-500,000 דולר בסך קבלות. הוא הסביר שהוא לא ספר הלוואה אישית של 320,000 דולר לקמפיין. ב-4 באוגוסט, אוגלס זכה בפריימריז המפלגתי.
אוגלס התמודד מול המועמדת הדמוקרטית היידי קמפבל בבחירות הכלליות בנובמבר. המחוז היה בעבר מעוז דמוקרטי שבמרכזו נאשוויל, אך צויר מחדש כאזור שהצביע לדונלד טראמפ הרפובליקני ב-12 נקודות אחוז בבחירות לנשיאות ב-2020. כאשר הוכרזו גבולות המחוז החדשים, החליט הנשיא המכהן הדמוקרטי לפרוש, וכינה את המחוז החדש "בלתי ניתן לזכייה" עבור דמוקרט.
אוגלס זכה בבחירות הכלליות בנובמבר עם 56% מהקולות אל מול 42% של קמפבל, והפך לרפובליקני הראשון שייצג את המחוז ה-5 של המדינה מאז המאה ה-19, והותיר את נאשוויל ללא נציגים דמוקרטיים בקונגרס לראשונה בעידן המודרני.[4]
ב-21 בפברואר2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל נשאל על-ידי מפגינה פרו-פלסטינית על כך ש"כספי משלם המיסים האמריקאים משמשים לתקיפת ילדים עזתיים", והוא הגיב לה: "חמאס ביצעה מעשי אונס ורצחה תינוקות, ראיתי תיעוד", וכאשר היא השיבה כי מדובר בפייק ניוז, ענה לה אוגלס: "אני חושב שאנחנו צריכים להרוג את כולם". הסרטון עורר גלים וצבר ויראליות רבה. אחר כך הבהיר כי הוא התכוון למחבלי החמאס.[6][7]
אוגלס גר בחווה בקולאוקה, טנסי עם אשתו, מוניקה, ושלושת ילדיהם.
