אנדור ארש (במקור ארבשטיין, בהונגרית: Erős Andor; בודפשט, 10 ביולי 1889[1] – 1917) היה צייר יהודי-הונגרי. הוא למד ועבד במושבת האמנים של באיה מארה ואחר כך במושבת האמנים של קצ'קמט.
ביוגרפיה
אנדור ארבשטיין נולד בבודפשט במשפחה יהודית כבנם של החייט יאנוש ארבשטיין ושל לינה וייסברגר. קארוי פרנצי היה המורה המאסטר שלו באוניברסיטה לאמנויות יפות בבודפשט. בקיץ צייר במושבת האמנים של באיה מארה ולאחר מכן במושבת האמנים של קצ'קמט בהנחייתו של בלה איוואני-גרינוולד. סגנונו היה פתוח לאקספרסיוניזם, בבאיה מארה הוא היה אחד מה"ניאו". אמנות הציור שלו מראה קירבה לסגנונו של הצייר יוז'ף נמש-למפרט, גם לאיוש קשאק הבחין בו ובכישרונו די מהר, כתב העת טט (Tett) פרסם שניים מהגרפיקות שלו במגזין.
בשנת 1912, עם ציורו של חורשת סצ'ני בבאיה מארה, ששמו היה "פארק", הוא השתתף בתערוכת היובל שהציג את עבודות מושבת האמנים של באיה מארה בת ה-15.[2] בשנת 1914 הציג שתי תמונות נוף בהיכל האמנות (בודפשט), בשנת 1917 נכלל רק אוסף קטן מהמורשת שלו בתערוכה קבוצתית של הסלון הלאומי שאורגנה על ידי אמנים צעירים ( נופים, טבע דומם, לימודי עירום, דיוקנאות עצמיים). הוא נפל בשדה הקרב בגיל 28 במלחמת העולם הראשונה בשנת 1917 בחזית הצפונית.
עבודותיו
גלריית תמונות
-
נוף מעונן
-
פארק (1912)
-
קצ'קמט (1913)
-
בית עלמין קצ'קמט (1913)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים