הספר נפתח ב-1536, ערב הוצאתה של אן בולין להורג, וכמעט כולו פלאשבק בו נזכר הנרי השמיני בהשתלשלות האירועים מפגישתו הראשונה עם אן ועד אותו רגע.
הנרי חוזר בזיכרונו לפגישתו הראשונה עם אן, ב-1527. הוא היה אז בעלה של קתרין מאראגון (בגילומה של אירן פאפאס), אותה שנא ופילגשו הייתה מרי בוליין. בנשף בארמון פגש הנרי באחותה הצעירה של מרי, אן בת ה-18, ששבה מלימודים בצרפת והתאהב בה. למרות שנודע לו שהיא מאורסת להנרי פרסי, הרוזן השישי מנורת'מברלנד היה המלך נחוש להשיגה לעצמו. אן מציגה דמות חצופה ועצמאית מול המלך ואינה נענית לחיזוריו המגושמים. הנרי דורש מהקרדינל וולזי (אנתוני קווייל) לבטל את האירוסין ומביא את אן לארמונו.
למרות התנגדותה, נכנעת אט אט אן לקסמיו של המלך ומכריזה באוזני אחיה שהכוח והשררה קוסמים לה לא פחות מאהבה ואושר. אן מסרבת להיות פילגשו של המלך ודורשת להינשא לו. כך מקדם הנרי את גירושיו מקתרין מאראגון, תוך שהוא מפר ברית חשובה עם ספרד וסקרמנט מקודש בכנסייה הקתולית. מקורבו של המלך, הקרדינל וולזי, שרואה בפרשת בוליין התאהבות חולפת, מפציר בו לנטוש את רעיון הגירושים, אך מסורב ואף נדרש לקדם את הנושא מול האפיפיור.
כאשר אן מציגה להנרי את הרעיון לפיו וולזי מתמהמה מדי ואינו מקדם את הגירושין, מדיח הנרי את וולזי ממשרתו כלורד צ'נסלור ומנשל אותו מארמון המפטון קורט. אן והנרי נישאים בחשאי ואן מוכתרת כמלכה לצידו, לקול מחאתם של בני העם הפשוט שאהבו את קתרין ומכנים את אן "זונה" ו"נואפת".
כאשר אן בהיריון עולה מעמדה בארמון והנרי בטוח שהנה-הנה נולד לו בן ויורש, שקתרין מאראגון לא סיפקה לו. בתה של אן, אליזבת נולדת לאחר מספר חודשים, לאכזבתו הרבה של המלך שציפה לבן. נקודה זו מהווה את התפנית לרעה ביחסיהם של בני הזוג. המלך מגלה עניין גובר והולך בנערתה של אן, ג'יין סימור והופך אותה לפילגשו. כאשר אן מגלה זאת היא מגרשת אותה מפמלייתה ומן הארמון. בהמשך היא מסרבת לשכב עם המלך עד שלא יערוף את ראשו של הוגה הדעות ההומניסטיתומאס מור, שסירב לקבל את נישואיו של הנרי עם אן ולהכיר בעליונות המלך על האפיפיור שהתבטאה בהם. לאחר מותו של מור נכנסת אן להיריון, המסתיים בלידתו של ולד מת.
לאחר שהתאכזב מיכולתה של אן להביא לו יורש זכר, מנסה הנרי למצוא דרך להיפטר מאן. הוא מבקש מהלורד צ'נסלור החדש שמינה, תומאס קרומוול, למצוא דרך לטפול עליה אשמת בגידה. קרומוול ממציא ראיות לניאוף של אן עם ארבעה מאנשי חצרו ומשליך אותה למצודת לונדון. לאחר מכן היא מואשמת אף בקיום יחסי מין עם אחיה. למשמע ההאשמות מבינה אן שהמלך נחוש להוציאה להורג.
במשפטה של אן היא מצליחה להוכיח שההאשמות אינם אלא שקרים. בערב לפני גזר הדין מבקר אותה הנרי בתאה ומציע לה את חירותה וחייה אם תסכים לביטול הנישואין, תוך הפיכתה של אליזבת לממזרה. אן מסרבת ומבינה שבסירובה חתמה את הגולל על חייה.
אן מוצאת להורג בעריפת ראש. הסרט מסתיים בצילום של אליזבת הפעוטה המטיילת בחצר מצודת לונדון ובצלילי יריית התותח המבשרת את מותה של אן בולין.
אי-דיוקים היסטוריים
גילה של בוליין כאשר נפגשה לראשונה עם הנרי השמיני אינו ידוע.
אין הכרעה האם בוליין הייתה גורם מכריע או משכנע בהחלטתו של הנרי להוציא להורג את תומאס מור.
שיחתם האחרונה של הנרי ואן ערב הוצאתה להורג לא התקיימה ולא יכלה להתקיים כפי שהיא מוצגת בסרט ובמחזה.
לאן בולין לא הותר לחקור את העדים נגדה במשפטה.
הערכה ופרסים
ביקורת
עם צאתו לאקרנים נקטל הסרט על ידי הביקורת כ"סרט תלבושות חלול", עם זאת זכה לאהדת הקהל ואף לפרסים רבים בבריטניה ובארצות הברית. מעמדו של הסרט וההערכה כלפיו עלו עם השנים. גם המבקרים שקטלו את הסרט העלו על נס את הופעת הבכורה באנגלית של השחקנית הקנדית-צרפתייה ז'נבייב בוז'ולד.
