אן מקייב (באוקראינית: Анна Київська; בצרפתית: Anne De Kyiv) הוא סרט קולנוע ביוגרפי-היסטורי, הפקה משותפת של אוקראינה וצרפת בבימויה של איב אנג'לו. עלילת הסרט מבוססת על הרומן ההיסטורי של הסופרת הצרפתית ז'גלין דוקסואה (צר') "אן מקייב, מלכת צרפת" (Anne de Kiev: reine de France, 2002) ומגולל את קורות חייה של אן מקייב, אשתו של אנרי הראשון, מלך צרפת.[1][2]
עלילה
אנרי הראשון יורש את כתר הפרנקים, ואיתו – מדינה נטושה מוקפת באויבים. כדי לחזק את מעמדה של צרפת הוא כורת ברית עם מנהיג המדינה החזקה רוס של קייב – הנסיך יארוסלאב החכם ומתחתן עם בתו אנה יארוסלאבנה. נישואים אלה מביאים שגשוג למדינה. אנה הופכת לאן והיא מעוררת השראה באנרי לעשות את הדברים הנכונים והגדולים. בעזרת כלי נשק ודיפלומטיה הם מביסים אויבים, מרחיבים אדמות ומביאים אליהם שלום ורוגע. עם זאת, האושר לא נמשך לנצח. המלך אנרי הראשון מת ומשאיר את אן לשלוט כעוצרת ואחראית על בנם הראשון פיליפ. אך האם מלך צרפת העתידי יוכל לסלוח לאמו כי העם מעדיף את "המלכה הלבנה" על פניו...?[3][4]
ביקורת
באפריל 2018 פרצה שערורייה סביב הסרט, לאחר שעיתונאים מהמגזין האוקראיני "השבוע האוקראיני" גילו כי מקור עלילת הסרט הוא הרומן של ז'קלין דוקסואה, "אן מקייב, מלכת צרפת" ובו פרשנות פרו-רוסית להיסטוריה האוקראינית.[5][6][7] במיוחד כתבו העיתונאים האוקראינים מכתב בירור רשמי שהופנה לסוכנות הממשלתית לענייני קולנוע, בו נאמר כי "הספר התפרסם תחת עריכתו של אוקראינופוב ידוע, יו"ר מערכת העיתון "מחשבה רוסית" ויקטור לופאן, שבדפי העיתון שלו מפגין לופאן השקפות אנטי-אוקראיניות בגלוי. מהשורות הראשונות עד האחרונות, ז'קלין דוקסואה מגלמת בעקביות את הפרשנות הנפוצה שכבר הייתה בספרות ההיסטורית הצרפתית, חזון רוסי גרידא של דמותה של המלכה אן. בספר אין אזכור של אוקראינה. זה מתחיל באזהרה כי "לשם הבהירות קיבלו המדינות שמות מודרניים: רוסיה וצרפת."[8] בתגובה לבקשתם של העיתונאים, הבטיח ראש סוכנות הקולנוע הממלכתית שאם ההפקה תאשר את זמינות הסכום הדרוש למימון הפרויקט ויכין מסמכים לחוזה להפקת סרט על השימוש ברומן הפרו-רוסי של ז'קלין דוקסואה, כבסיס לתסריט הסרט תינתן תשומת לב נוספת.[9]
הפקה
כרזת הפרומו הראשונה לסרט "אן מקייב".
מימון
בשנת 2016 הסרט לא זכה במכרז הקולנוע הממלכתי שניהלה סוכנות הקולנוע הממשלתית.[10][11] בכך לא קיבל הסרט את תמיכת המדינה, המפיקים לא הצליחו לאשר סופית את מועמדותו של הבמאי רג'יס ורנייה והמפיקים הודיעו כי התקציב הכולל עומד על 100 מיליון הריבניה. בשנת 2017 הסרט הצליח לזכות במכרז הממשלתי[12], כשהפעם תקציב הסרט עמד על 135 מיליון הריבניה (כשסוכנות הקולנוע הממלכתית מעניקה 40.5 מיליון הריבניה). ועדת מומחים מינתה את הפרויקט הזה בין הזוכים והמליצה להפחית את תקציב הסרט[13].
צילומים
חברת ההפקות Kinorob (חברה בת של Film.UA) החלה לעבוד על הפרויקט בשנת 2016.[14] שלב הצילומים תוכנן לקיץ–סתיו 2018 בצרפת ובאוקראינה עם איב אנג'לו כבמאית, כשצאת הסרט לאקרנים תוכנן לשנת 2021, אך בהמשך יציאת הסרט נדחתה לזמן לא מוגבל.
