היא נולדה לתומס ולאלן לנגטון ביורקשייר דיילס, אך תוך מספר חודשים הם עברו ללנקשייר, שם גדלה באחוזה. היא ואחיה ויליאם וג'ון התחנכו בבית על ידי הוריהם ומורים פרטיים. משפחתה טיילה רבות באוסטריה, בלגיה, צרפת, איטליה, גרמניה ושווייץ, בעוד שהילדים קיבלו שיעורי אמנות פרטיים ממאסטרים ונחשפו לאנשי ספרות בכל מקום שבו שהו.[2]
בעקבות מלחמות נפוליאון, שהסתיימו ב-1815, עסקיו של תומאס לנגטון באנגליה הפכו לא יציבים והמשפחה נאלצה לחזור לאנגליה ממסעותיהם ולימודיהם בשנת 1821. בשובם הם נאלצו למכור את אחוזתם, לפטר את כל המשרתים מלבד אחד, ולעבור לבית עירוני קטן בליברפול. בגיל 16, אן לקחה על עצמה רבות מחובות משק הבית והטיפול בהוריה המזדקנים, תוך שהיא ממשיכה בעבודות האמנות וההכשרה שלה במידת האפשר.[3]
גברת לנגטון
לאחר הפסדים כספיים נוספים, עברה המשפחה לעיירתספא קטנה מצפון לליברפול. אן המשיכה לשכלל את כישוריה האמנותיים ולבקר חברים וקרובי משפחה ברחבי בריטניה כדי לקבל גישה לציור נופים. היא גם הייתה מוכשרת בציור מיניאטורות בצבעי מים על שנהב.[4]
ב-1833, אחיה ג'ון, לאחר שסיים את לימודיו בקיימברידג', היגר לקנדה והמשפחה עברה לבית קטן יותר בבוטל (אנ') ליד ליברפול. בשלב זה, בהיותה קרובה לגיל 30, היא לא התחתנה וסבלה מירידה בשמיעה. ב-1836, אחיה ויליאם, הפך לאיש עסקים מצליח מאוד במנצ'סטר והוא הציע לשלם את הוצאות המחיה של משפחתו כדי לאפשר להם להישאר באנגליה, אך בשנה שלאחריה החליטה המשפחה להצטרף לג'ון לנגדון בקנדה.[5]
.jpg)
