בעיתון החרדי יתד נאמן נכתב נגד החתימה על האמנה[1]. גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק התנגד לאמנה מטעמים פוליטיים, אך לבסוף חתם על האמנה. ביום ירושלים 1993 נחתמה האמנה שוב בבית הנשיא עזר ויצמן עלי ידי נציגיהם של 1,300 קהילות יהודיות מ-70 מדינות מרחבי העולם[2]. האמנה נחתמת מחדש באירועים שונים[3] ומוצגת בטרקלין שאגאל אשר במשכן הכנסת, בסמוך למגילת העצמאות.
ירושלים השלום והשלווה ישרו בה שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך וממנה בשורת השלום יצאה ותצא לבאי עולם וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה ואמרו חכמינו עליהם השלום אין הקדוש ברוך הוא עתיד לנחם את ירושלים אלא בשלום - ממקום זה הננו שבים וקוראים את השבועה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים וארשנוך לנו לעולם וארשנוך באמונה בצדק ובמשפט בחסד וברחמים
אליעזר ויסהוף יצר את העיטורים שבמגילת אמנה, ואשתו אריאלה עצבה את האותיות וכתבה את המגילה.
