אמליה מזולמס-בראונפלס

אמליה מזולמס-בראונפלס
Amalia zu Solms-Braunfels
לידה 31 באוגוסט 1602
בראונפלס, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בספטמבר 1675 (בגיל 73)
האג, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הכנסייה החדשה (דלפט) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרדריק הנדריק, נסיך אורנז' (4 באפריל 1625–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם פרדריק הנדריק, נסיך אורנז'

אמליה מזולמס-בראונפלסהולנדית: Amalia van Solms; בגרמנית: Amalia zu Solms-Braunfels;‏ 31 באוגוסט 16028 בספטמבר 1675) הייתה שליטה רעיה של פרדריק הנדריק, נסיך אורנז', הייתה יועצתו הפוליטית, סגניתו בפועל ועוצרת בעת נבצרותו מ-1640 ועד מותו שבע שנים לאחר מכן. כיהנה כראשת מועצת העוצרים כאשר יורש העצר, נכדה, וילם השלישי היה קטין (בין 1650 ל-1672).

תולדות חייה

נולדה וגדלה בטירת בראונפלס שבהסן (כיום בגרמניה) לבית זולמס, משפחת אצולה של האימפריה הרומית הקדושה. בנעוריה הייתה בת לוויה של אליזבת רעייתו של פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ. ב-1620, לאחר פרוץ מלחמת שלושים השנים בתבוסה בקרב ההר הלבן, נמלטה מפראג יחד עם אליזבת ההרה וסייעה לה ללדת את בנה מוריץ בטירת קוסטרין, כ-80 ק"מ מברלין. בסוף מסען הגיעו השתים ב-1621 להאג, שם העניק להם מאוריץ, נסיך אורנז', שהיה סטאדהאודר (ראש מדינה בפועל בארצות השפלה), מקלט מדיני. בעת שהותן בחצר התקרב אחיו-למחצה של מאוריץ, פרדריק הנדריק, אל אמליה, אך היא התנתה את הקשר עמו בנישואין. בני הזוג נישאו ב-4 באפריל 1625, כאשר פרדריק הנדריק ירש את תפקיד הסטאדהאודר לאחר מות אחיו-למחצה.

באותה תקופה פעלו שני בני הזוג על מנת לפאר את חיי החצר בהאג. הם הורו על הקמת מספר ארמונות בעיר, בהם Huis ten Bosch, ארמון המלוכה ההולנדי. אמליה שהייתה אספנית אמנות ותכשיטים, תרמה לפאר של חיי החצר המקומית. בשנת 1640 הוכרע פרדריק הנדריק על ידי מחלת הגאוט ומחלות נוספות שפגמו בשיקול דעתו. במשך שבע שנים, עד מותו, משלה אמליה בשמו. ב-1641 השיאה את בנה הבכור, וילם השני, נסיך אורנז' למרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית, בתו הבכורה של צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה. אחד מהישגיה הדיפלומטיים היה חתימת הסכם מינסטר בינואר 1648 בין ארצות השפלה לכתר הספרדי, הסכם שהכיר ברפובליקה ההולנדית העצמאית והיה חלק מהצעדים שסללו את הדרך לשלום וסטפאליה.

עם מותו של פרדריק הנדריק ב-14 במרץ 1647, היה בנם, וילם השני לנסיך אורנז' וסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית. אולם ב-6 בנובמבר 1650 מת וילם כתוצאה מאבעבועות שחורות. שבוע לאחר מותו נולד בנו היחיד וילם השלישי, נסיך אורנז', שירש אותו. בשנת 1651 קבעה המועצה העליונה של הרפובליקה כי המשמורת על התינוק תחולק בין אמו מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית, סבתו אמליה ודודו פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר של ברנדנבורג. אמליה המשיכה בפעילות דיפלומטית וברקימת קשרים עם חצרות אירופה החזקות. ב-1652 השיאה את בתה אלברטינה אגנס לוילהלם פרידריך, נסיך נסאו-דיאץ וב-1659 השיאה את בתה הנרייטה קתרינה ליוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו. מרי הנרייטה, הנסיכה המלכותית, מתה ב-1660 והעוצרות עברה באופן מלא לאמליה. היא שמרה על יחסים טובים עם יוהאן דה ויט, שכיהן כראש המועצה העליונה של הרפובליקה והתנגד למעמדו הכמו-מלכותי של הסטאדהאודר. ב-1667 ביטל החוק ההולנדי את משרת הסטאדהאודר כליל, אך אמליה המשיכה להתגורר בארמון, לנהל חיי חצר וקשרים דיפלומטיים עם חצרות מלוכה ואצולה. בשנת 1672 הוכרז וילם כבגיר והוכתר על ידי תומכיו כנסיך אורנז', סטאדהאודר של הולנד, זילנד, אוטרכט, חלדרלנד ואוברייסל ומפקד עליון של האיחוד. בשנת 1689 הוכתר למלך אנגליה.

נפטרה בהאג ב-1675 ונקברה בכנסייה החדשה שבעיר דלפט.

דמותה כאסתר המלכה

בנרטיב ההולנדי הפרוטסטנטי הצטייר השלטון הספרדי הקתולי כהמן הרשע ואמליה צוירה לפיכך כאסתר המלכה, דמות חזקה הנלחמת ברשע ומגנה על עמה. בעת הטבלתו של בנה, וילם השני, אמר אחד מהשרים: "דומה עלי שאני עומד בפני המלכה אסתר הגדולה בכבודה ובעצמה... הו נסיכה בת מזל, הו אסתר השנייה".[1] גם היהודים אימצו תדמית זו. במגילת אסתר מאמסטרדם שנוצרה בשנת 1641 (ושמורה במוזיאון ישראל) מצוירת המלכה אסתר בדמותה של אמליה ואן זולמס.[1]

ילדיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד מישאל ציון, הו נסיכה בת מזל, הו אסתר השנייה, באתר הארץ, 31 במרץ 2019

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!