אמוסיה המכונה "חרשות מוזיקלית" (ביוונית עתיקה: Amusia) היא ליקוי נוירולוגי המאופיין בחוסר יכולת או היעדר חוויה מוזיקלית הנגרם מחריגה בתפקוד הרשתות העצביות הספציפיות למוזיקה במוח.[1] לאדם עם אמוסיה קיים קושי לזהות צלילים מוזיקליים, לשיר או לנגן בצורה מדויקת, לזמזם, לשרוק ואף להרגיש הנאה ממוזיקה.
ישנם שני סוגי אמוסיה:
אמוסיה מולדת: מופיעה מלידה, נגרמת לרוב מגורמים גנטיים.
אמוסיה נרכשת: מופיעה מפגיעה מוחית כמו שבץ מוחי ומשפיעה על היכולת לעיבוד מוזיקלי.
אבחון אמוסיה
לאבחון אמוסיה המטופל עובר מבחן הקרוי MBEA (מכלול מבחנים לאבחון אמוסיה שפותחו בעיר מונטריאול), שבמהלכו נבדקים שישה מרכיבים שונים בעיבוד המוזיקה: טונאליות, זיכרון למנגינה, קצב, מנגינה, טמפורליות (קשר לזמן) והרמוניה.
מבחן טונאליות: הנבדק נבחן יכולת זיהוי מנגינה האם נוגנה בסולם מוזיקלי תקין והרמוני.
מבחן זיכרון: מעריך את יכולת הזיכרון של הנבדק, אם נשמע לו מוכר לאחר ששמע בעבר את המנגינה.
מבחן קצב: בודק האם הנבדק מבחין בשינויים בקצב המנגינה או ברצף של צלילים.
מבחן מנגינה: בודק יכולת של הנבדק להבחין בצלילים גבוהים במנגינה והאם היא שונה ממנגינה אחרת.
מבחן טמפורליות: מוערכת יכולת הנבדק להבין את הסדר הזמני של הצלילים ואיך הם מתפרסים לאורך זמן ברצף מוזיקלי.
מבחן הרמוניה: נבדקת היכולת להבחין באקורדים, האם הם תואמים את ההרמוניה של המנגינה.[2]
אמוסיה מולדת
באמוסיה מולדת מקור ההפרעה הוא ליקוי נוירולוגי מולד. היא נמשכת לכל אורך החיים ואין לה קשר עם ליקוי בשמיעה. מחקרים מראים כי 1.5% באוכלוסייה סובלים מאמוסיה מולדת. (מחקרים ישנים יותר מראים על שיעור של 4%).
הסובלים מאמוסיה זו אינם מצליחים לזהות שיר, מנגינות או מקצבים כבר מלידה.
מחקרים נוירוביולוגים מצביעים על עיבוד א-סימטרי של האותות המוזיקליים בקליפת המוח. נבדקו גם גורמים גנטיים של אמוסיה ונמצאו קשרים בין אחים תאומים ובין קרובי משפחה אחרים, מה שאישר את הסברה להפרעה גנטית. ילדים בעלי אמוסיה מולדת הם בדרך-כלל בעלי כישורים אינטלקטואלים ושפה תקינה. הוכח כי האזנה יום-יומית למוזיקה אינה תורמת לשיפור בהפרעה.
אמוסיה נרכשת נפוצה יותר מאמוסיה מולדת והיא נגרמת עקב מזק למוח, לרוב משבץ מוחי. המאפיינים הם: אובדן חלקי או מלא של היכולת להבין או להפיק מוזיקה, קושי בזיהוי צלילים, מקצבים ומנגינות.
ישנם מקרים שישנן הפרעות נוספות, כמו קשיים בשפה.
מיקום הקורטקס האודיטורי
מחקרים הראו כי האמוסיה נגרמת על-ידי פגיעה באונה הרקתית של המוח וקליפת המוח השמיעתית (קורטקס אודיטורי), שהם אזורים במוח המעורבים בעיבוד צלילים, זיהוי מנגינות ודיבור. ההחלמה היא ארוכה ותרגילים בשיפור השיקום הקוגניטיבי, יכולים לעזור בשיפור היכולות.[4]
מחקר
ישנם ניסיונות לפתח שיטות טיפול המבוססות על אימוני שמיעה אישיים, אימוני שירה ותרפיה מוזיקלית.
