אלפונסו השני על פסיספס מהמאה ה-12 ליברו דה לוס טסטמנטוס .
אלפונסו השנימאסטוריה ( c. 760 – 842), המכונה הצנוע (בספרדית: Alfonso II de Asturias), היה מלך אסטוריאס בשתי תקופות שונות: תחילה בשנת 783 ומאוחר יותר מ-791 ועד מותו ב-842. עם מותו, נפוטיאן, בן משפחה בקשר בלתי ידוע, ניסה לגזול את הכתר במקום רמירו הראשון, מלך אסטוריאס לעתיד.
בתקופת שלטונו, שהשתרע על טווח של 51 שנים, גילה אלפונסו את קברו כביכול של סנט ג'יימס הגדול (שנקרא בספרדית סנטיאגו (סן יאגו) בעיירה קומפוסטלה, שלימים נודעה כעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה. הוא היה בנם של פרואלה הראשון, מלך אסטוריאס ושל מוניה, אישה באסקית שנלכדה והוחזרה לאסטוריה על ידי פרואלה בעקבות מערכה צבאית.
ראשית חייו
אלפונסו נולד באוביידו ב-759 או ב-760. הוא הושם תחת האפוטרופסות של דודתו אדוסינדה לאחר מות אביו, אך מסורת אחת מספרת שהוכנס למנזר סן סוליאן דה סאמוס. הוא היה מושל הארמון בתקופת שלטונו של סילו בעלה של אדוסינדה. עם מותו של סילו, הוא נבחר למלך על ידי בעלי בריתה של אדוסינדה, אך האצילים העלו את דודו מאורגטוס לכס המלכות במקומו. אלפונסו ברח לאלבה שם מצא מחסה אצל קרובי משפחתו מצד אמו. את מאורגאטוס ירש ברמודו, בן דודו של אלפונסו, שהתפטר לאחר תבוסתו בקרב על נהר הבורביה.
אלפונסו מוכרז כמלך
אלפונסו נבחר לאחר מכן למלך ב-14 בספטמבר791. משוררים מדור מאוחר יותר המציאו את סיפור הנישואים הסודיים בין אחותו שימנה וסנצ'ו, הרוזן מסלדנה, ואת מעלליו של בנם ברנרדו דל קרפיו. ברנרדו הוא הגיבור של קנטר דה גסטה (chanson de geste) שנכתב כדי לרצות את הרוח האנרכית של האצילים.
פשיטות אנדלוסיות לאסטוריה
עם עלייתו לכס המלכות, החל הישאם הראשון, בנו של עבד אל-רחמן הראשון, בשורה של מסעות צבאיים במזרח הפירנאים ובצפון מערב. בשנת 794, פשיטה בראשות עבד אל-כרים הנחיתה מכה צבאית גדולה לאלפונסו השני בשוליה המזרחיים של ממלכת אסטוריה (קנטבריה וקסטיליה). המלך האסטורי ביקש את עזרתו של הווסל הפרנקיהבאסקי בלסקו, אדון אלבה והאזורים הגובלים באותה תקופה. עבד אל-כרים התקדם עמוק יותר מערבה לתוך אסטוריה ובזז את האזור, בעוד אחיו עבד אל-מאליק העז אל אדמות מערב אסטוריה.
היחסים עם קרל הגדול והאפיפיור
בלחץ אויביו, אלפונסו השני שלח בקשת עזרה אל קרל הגדול, ושלח משלחות לטולוז ולאקס-לה-שאפל בשנים 796, 797 ו-798. ייתכן שהמאמצים הדיפלומטיים הללו נועדו לחזק את הלגיטימיות שלו ואת ממשלת אסטוריה נגד תסיסה פנימית מתמשכת בגליסיה, ונגד התקפות חיצוניות של האחים אבן מוגאיט, הגנרלים עבד אל-כרים ועבד אל-מאליק.
אלפונסו הוכר כמלך על ידי קרל הגדול והאפיפיור, ואסטוריה כממלכה בפעם הראשונה. המלך גילה עניין בפולחן הפרנקי של מרטין הקדוש מטור, והוא עודד את השפעת הכנסייה הקרולינגית באסטוריה. כמו כן, בתקופת שלטונו של אלפונסו, נחשף מקום מנוחתו לכאורה של סנט ג'יימס. ייתכן ששליחיו של אלפונסו לבתי המשפט של קרל הגדול עסקו גם במחלוקת האימוץ, שהביאה את ממלכתו של ברמודו תחת שלטונו של קרל הגדול. נראה כי התמיכה הקרולינגית עשתה רבות כדי לדרבן את הפשיטה שלו לתוך שטח אנדלוסיה עד ליסבון, שנלכדה ופוצלה על ידי חייליו בשנת 798.
אחרית חייו
בשנת 825 הוא הביס את הכוחות הקורדובאיים בנארון ואנצ'או, ובזכות הניצחונות הללו, החל "אכלוס מחדש" של חלקים מגליסיה, לאון וקסטיליה - עם צ'רטרים שאישרו את הבעלות על השטחים.
אלפונסו גם העביר את הבירה מפראביה, היכן שסילו מיקם אותה, לאוביידו, עיר הקמת אביו והולדתו. שם הוא בנה כנסיות וארמון. הוא בנה את סן טירסו, שם הוא קבור, ואת סנטולאנו, בפאתי העיר. ה- Crónica Sebastianense מתעד את מותו בשנת 842, ואומר:
tras haber llevado por 52 años casta, sobria, inmaculada, piadosa y gloriosamente el gobierno del reino
[לאחר שהחזיק במשך 52 שנים בטהרה, מפוכחת, ללא רבב, באדיקות ותפארת את ממשלת הממלכה]
המסורת מספרת שבשנת 814, גופתו של ג'יימס הגדול התגלתה בקומפוסטלה וכי אלפונסו היה הצליין הראשון לאותו מקדש מימי הביניים (והמודרני) המפורסם.
.jpg)
