אליזבת רובינס פנל

אליזבת רובינס פנל
Elizabeth Robins Pennell

ציור של אליזבת רובינס מאת ג'וזף פנל
לידה	21 בפברואר 1855 פילדלפיה, ארצות הברית
פטירה	7 בפברואר 1936 (בגיל 80) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Germantown Preparatory Meeting of Friends Cemetery
שפות היצירה	אנגלית
בן או בת זוג	ג'וזף פנל

אליזבת רובינס פנל (באנגלית: Elizabeth Robins Pennell‏;21 בפברואר 1855 - 7 בפברואר 1936) הייתה סופרת אמריקאית, שבמשך רוב חייה הבוגרים בילתה בלונדון. בנוסף, כתבה ספרי מסעות, בעיקר על מסעות אופניים באירופה וזכרונות.

חיים

היא גדלה בפילדלפיה. אמה נפטרה כשהייתה צעירה מאוד, והיא נשלחה לבית ספר במנזר מגיל 8 עד 17. כשחזרה לבית אביה הוא נישא בשנית והיא מרדה בדרישות ובמגבלות של החינוך הקתולי האדוק שקיבלה. היא רצתה לעבוד, ובעידודו של דודה, הסופר והפולקלוריסט צ'ארלס גודפרי לילנד, היא התחילה לכתוב כקריירה. תחילה עם מאמרים בעיתונים כמו Atlantic Monthly, ובאמצעות עבודה זו פגשה אמן קוואקר צעיר בשם ג'וזף פנל, שנאלץ גם הוא להתמודד עם מורת רוחם של ההורים כדי להמשיך את הייעוד היצירתי שלו. כך החל שיתוף פעולה פורה בין סופר למאייר.

מעבר ללונדון

ספרה הראשון היה הביוגרפיה הראשונה באורך מלא של מרי וולסטונקראפט (1759–1797)

ביוני אותה שנה התחתנה אליזבת רובינס עם ג'וזף פנל. בני הזוג קיבלו משימת כתיבת מסעות ממגזין אמריקאי ויצאו לאירופה ועשו מספר מסעות רכיבה על אופניים, בשנת 1884 מלונדון לקנטרברי ובשנת 1885 דרך צרפת.^[1]

הם התבססו בבירה הבריטית במשך יותר משלושים שנה, עם ביקורים תכופים באירופה. הם היוו צוות עבודה טוב שהפיק מאמרים וספרים רבים יחד ותמכו זה בזה בעבודתם. במשך שנים רבות הם פתחו את ביתם בימי חמישי בערב כסלון ספרותי ואמנותי. כמה מהאנשים שנהנו מאירוחם היו: "המבקרים סר אדמונד גוס ויליאם ארצ'ר; האמנים אוברי בירדסלי וג'יימס מקניל ויסלר; הסופרים הנרי ג'יימס, מקס בארבום, אוסקר ויילד וג'ורג' ברנרד שו. והמוציאים לאור ג'ון ליין ויליאם אי. הנלי."^[2] פנל כתבה על התכנסויות אלה בזיכרונותיה, "ביתנו והאנשים בו" (1910), "ביתנו ולונדון מחוץ לחלונותינו" (1912), "בלילות: רומא וונציה בשנות השמונים", "לונדון ופריז בשנות התשעים" (1916).

ביקורת אמנות ואוכל

עבודתה העיקרית של פנל הייתה בתחום האמנות ולאחר מכן כמבקרת אוכל, שכתבה עבור כתבי עת.[6] פנל נסעה לפריז, וביקרה בקביעות בגלריות בלונדון לצורך סקירת התערוכות. היא כתבה בצורה ביקורתית.^[3] קימברלי מורס ג'ונס כותבת כי "הביקורת של פנל מהווה מרכיב חיוני בתנועה רחבה יותר בביקורת הוויקטוריאנית שהפכה לביקורת האמנות החדשה".^[4]

מקומה של פנל בהיסטוריה הספרותית של בישול ואכילה הוערך מחדש, מכיוון שהיא "סללה את הדרך לכותבי מדורי האוכל כמו אליזבת דייוויד, מ.פ. ק. פישר וג'יין גריגסון", לדברי ג'קלין בלוק ויליאמס. "תענוגות האכילה העדינה" שלה הודפס מחדש בשנת 2000. פנל התכוונה להגדיר מחדש את הארוחות כאומנות גבוהה, תוך שימוש בשפה של אסתטיקה כדי להפוך את האכילה למעשה של הערכה אינטלקטואלית".^[5]

כדי לאפשר לה לכתוב על אוכל, קנתה פנל ספרי בישול שישמשו כחומר עזר. בשלב מסוים היא החזיקה ביותר מ-1,000 ספרים בנושא. פנל חיברה ביבליוגרפיה של הספרייה הקולינרית שלה, שהופיעה תחילה במאמרים בעיתון ואז בספר שכותרתו "My Cookery Books", והתמקדה בסופרים אנגליים מהמאות הקודמות. חלק ניכר מהאוסף הזה הועבר בסופו של דבר לאגף הספרים הנדירים והאוספים המיוחדים בספריית הקונגרס.

ביוגרפיות

בעקבות הצלחתה עם הביוגרפיה על "מרי וולסטונקרפט", פנל כתבה ביוגרפיות אחרות, והפיקה בשנת 1906 את הספר הראשון של דודה, צ'ארלס לילנד, שכתב, או חיבר, את ארדיה, או את הבשורה של המכשפות (1899), ספר מאוד משפיע בפיתוח הדת הניאופגנית בוויקה. ג'וזף ואליזבת פנל היו חברים של הצייר ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, והם כתבו עליו ביוגרפיה בשנת 1911.

פנל גם כתבה ביוגרפיה על בעלה, לאחר מותו בשנת 1928.

תיירות אופניים

אופניים דגם תנדהם, 1885

תחום כתיבה נוסף היה על רכיבת אופניים באופן כללי והקלות שהיא מאפשרת לתושבי העיר לברוח לאזור הכפרי, עם האוויר הצח והנוף. היא טענה כי "אין צורת פעילות גופנית בריאה יותר או מגרה יותר. אין הנאה גופנית גדולה מזו. רכיבה בקצב טוב, על דרך קשה וחלקה ועל ידי המאמצים שלך".^[6]

היא החלה לרכוב על אופניים בשנות ה-70 של המאה ה-19 עוד בחייה בפילדלפיה. כשעברו ללונדון, היא ובעלה החליפו את תלת-אופן הטנדם הרוטרי שלהם בקובנטרי לדגם Humber, והמשיכו להתנסות בתלת אופן יחיד, באופניים טנדם ולבסוף באופניים בודדים עם מסגרת מדורגת ("זרוקה").

המסע הראשון שהפך לספר היה "עלייה לרגל לקנטרברי", מחווה לסיפורי קנטרברי של צ'וסר, כמבוא עדין לרכיבה על אופניים באנגליה. במהלך השנים הבאות, הצמד ערך כמה טיולים יחד, כולל עלייה לרגל ספרותית נוספת, הפעם בדרך של רומן המסע של לורנס סטרן משנת 1765 מסע סנטימנטלי דרך צרפת ואיטליה. בשלב מאוחר יותר של מסע זה בשנת 1885 הם רכבו בתלת אופן טנדם מפירנצה לרומא, ומשכו יותר תשומת לב מכפי שהיה לה נוח, אולי כרוכבת הנשית הראשונה שהאיטלקים ראו אי פעם. בשנת 1886, זו הייתה תקופה מרכזית בתולדות האופניים, וגם בתולדות זכויות הנשים, ושתיהן שזורות זו בזו, בדמותה של האישה החדשה. הקהל חיכה לספרי המסעות שלה על האופניים וספרה נבחר כספר החודש.

חיים מאוחרים

אליזבת פנל ובעלה חזרו לארצות הברית לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, והתיישבו בעיר ניו יורק. לאחר מות בעלה היא עברה מברוקלין למנהטן ומתה שם בפברואר 1936. ספריהם, במיוחד אוסף ספרי הבישול המשמעותי שלה הורישה לספריית הקונגרס. התכתובות שלה ושל בעלה מוחזקים בארכיוני האוניברסיטה.^[7]

רשימת ספרים

• Life of Mary Wollstonecraft (Roberts Brothers, 1884, part of the "Famous Women" series)
• A Canterbury Pilgrimage (Seeley & Co., 1885)
• An Italian Pilgrimage (Seeley & Co., 1887) with Joseph Pennell.
• Our Sentimental Journey through France and Italy (1888) with Joseph Pennell.
• Our Journey to the Hebrides (with Joseph Pennell) (1889)
• The Stream of Pleasure: a Narrative of a Journey on the Thames from Oxford to London (with Joseph Pennell) (1891)
• To Gipsyland (The Century Co., 1893)
• Tantallon Castle (1895) (see Tantallon Castle
• London's Underground Railways(1895)
• The Feasts of Autolycus: the Diary of a Greedy Woman (1896). A compilation of the culinary essays she first published in the Pall Mall Gazette. Re-issued 1901 as The Delights of Delicate Eating. (Also, A Guide for the Greedy, by a Greedy Woman: being a new and revised edition of "The Feasts of Autolycus".) Reprinted in 2000 with an introduction by Jacqueline Block Williams.
• Around London by Bicycle (1897)
• Over the Alps on a Bicycle (1898) with Joseph Pennell
• Lithography and Lithographers (1898) with Joseph Pennell (see also 1915)
• My Cookery Books (1903). From the Collections at the Library of Congress
• Charles Godfrey Leland: a Biography (Houghton, Mifflin & Co., 1906)
• French Cathedrals, Monasteries and Abbeys, and Sacred Sites of France (New York, The Century Co.) 1909
• Our House and the People in It (Houghton, Mifflin & Co., 1910) (Also Our House and London Out of Our Windows 1912.)
• The Life of James McNeill Whistler (J. B. Lippincott company, 1911) with Joseph Pennell.
• Our Philadelphia (1914) with Joseph Pennell.
• Lithography and Lithographers (1915) with Joseph Pennell 'Not merely a new edition. The book is new though based upon the old!--(Preface) (see also 1898).
• Nights: Rome & Venice in the Aesthetic Eighties, London & Paris in the Fighting Nineties (J. B. Lippincott Company, 1916)
• The Lovers (W. Heinemann, 1917)
• The Whistler Journal (J. B. Lippincott Company, 1921)
• Italy's Garden of Eden (1927)
• The Art of Whistler (1928)
• The Life and Letters of Joseph Pennell (1929)
• Whistler the Friend (1930)
• (anthologized in) American Food Writing: an Anthology with Classic Recipes, ed. Molly O'Neill (Library of America, 2007) ISBN 1-59853-005-4

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליזבת רובינס פנל בוויקישיתוף

• כתבי אליזבת רובינס פנל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• אליזבת רובינס פנל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

1. Joseph and Elizabeth R. Pennell Papers, Biographical Sketch, web.archive.org, ‏2006-09-01
2. Food Writer and Cookbook Collector Elizabeth Robins Pennel Knew How to Live - Fine Books and Collections, web.archive.org, ‏2018-04-03
3. "New Woman on Grub Street: Art in the City"
4. Bibliography of the New Art Criticism of Elizabeth Robins Pennell (1890–95)" by Kimberly Morse Jones. Victorian Periodicals Review, Volume 41, Number 3, Fall 2008, pp. 270–287
5. "Bribery with sherry and the influence of weak tea: Women Critics as Arbiters of Taste in the late Victorian and Edwardian Press", web.archive.org, ‏2011-09-27
6. Authors: Pennell Elizabeth Robins (sorted by popularity), Project Gutenberg
7. Joseph and Elizabeth R. Pennell's papers