תלמידו המובהק של רבי אליהו פאלומבו[1] בישיבתו בקושטא למד. ומשנות העשרים של המאה ה-19 כיהן כדיין בעיר. משנת 1824 נמנה כאחד משלשת רבני העיר שאישרו הסכמה של בית דיןאיסור והיתר של קושטא.[2] המסיונר יוסף וולף מונה אותו כראשון רבני העיר בשנת 1826. בשנת ה'תקצ"ב הסכים לספר "הי"א שיחתי"[3] לרבי יצחק אלימלך, שם הוא מכונה "הרב המופלא תנא דבי אליהו ראש על ארץ קושטא". התכתב בהלכה גם עם רבי שמואל חיים[4]
