PROFILBARU.COM

אלה פוגצ'ובה
**Алла Борисовна Пугачёва**
	פוגצ'ובה בתצוגת אופנה של ולנטין יודשקין בארמון הקרמלין הממלכתי בשנת 2009
	פוגצ'ובה בתצוגת אופנה של ולנטין יודשקין בארמון הקרמלין הממלכתי בשנת 2009
לידה	15 באפריל 1949 (בת 75); מוסקבה, ברה"מ
שם במה	Борис Горбонос
מוקד פעילות	רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1965
מקום לימודים	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון, Ippolitov-Ivanov State Musical Pedagogical Institute
סוגה	פופ, דיסקו, סינת'פופ, פופ רוק, רוק קל, פאנק-רוק
סוג קול	מצו-סופרן
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	Melodiya, World Record Music
שיתופי פעולה בולטים	ריימונד פאולס, איליה רזניק, לאוניד דרבניוב, אלכסנדר זצפין, איגור ניקולייב, וסיוליה רביאטה
בן או בת זוג	מקסים גלקין (23 בדצמבר 2011–?) ;
צאצאים	כריסטינה אורבקאייטה, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	מסדר הקדוש מסרוב משדוץ (26 בספטמבר 2009); אות מסדר הידידות (4 בספטמבר 2009); פרס הפדרציה הרוסית (29 במאי 1995); דרך האמנות - לשלום והבנה הדדית (7 ביולי 2006); מסדר הידידות של בלרוס (23 בספטמבר 2019); 100 נשים (BBC) (2022); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (8 ביולי 1980); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (17 באפריל 2014); האמנית העממית של ברית המועצות (20 בדצמבר 1991); האמנית העממית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (11 בינואר 1985); העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (15 באפריל 1999); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (8 באפריל 2009); פרס גרמופון הזהב ;
	http://www.allapugacheva.pro/
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

אלה בוריסובנה פוגצ'ובה (ברוסית: Алла Борисовна Пугачёва, לפי ההגייה ברוסית: בָּריסַבנה; נולדה ב-15 באפריל 1949), היא זמרת אסטרדה סובייטית ורוסייה, מלחינה, מפיקה מוזיקלית, שחקנית קולנוע ומנחת טלוויזיה. בעלת תואר אמן העם של ברית המועצות (1991), כלת פרס הפדרציה הרוסית (1995). מעוטרת בעיטור ההצטיינות למען המולדת, מדרגות III, II ו-IV.

הרפרטואר של פוגצ'ובה כולל יותר מ־500 שירים ברוסית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, עברית, פינית, אוקראינית, והדיסקוגרפיה שלה כוללת יותר מ-20 תקליטי סולו, תקליטורים ו-DVD. בנוסף לרוסיה ומדינות ברית המועצות לשעבר, אלבומיה פורסמו ביפן, קוריאה, שוודיה, פינלנד, גרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה ובולגריה. נכון לשנת 1992 מכרה כ-250 מיליוני תקליטים ברחבי העולם^[1].

בשנת 2010 פוגצ'ובה הפסיקה לערוך סיבובי הופעות, אך לא התרחקה מפעילות יוצרת: לעיתים קרובות היא משתתפת במספר גדול של קונצרטים משותפים ותוכניות טלוויזיה, וגם מוציאה באופן קבוע שירים חדשים.

ביוגרפיה

פוגצ'ובה נולדה במוסקבה להוריה זינאידה ארחיפובנה אודגובה ולבוריס מיכאלוביץ' פוגצ'וב ב-15 באפריל 1949. בשנת 1956 רשמו אותה הוריה לבית ספר למוזיקה. במקביל, היא הלכה לכיתה א' בבית ספר מס' 496 בסמטת לברוב (רו') בנפת טגנקה במוסקבה. היא המשיכה ללמוד בבית הספר וסיימה את לימודיה שם ב-1964, אחר כך למדה במכון הפדגוגי הממלכתי המוזיקלי ע"ש איפוליטוב-איוואנוב (רו'), שם למדה באותו קורס עם מיכאל שופוטינסקי. ב-1967 עבדה כמנצחת המקהלה של מכללת המוזיקה "איפוליטוב-איוואנוב" ושנתיים אחרי כן הייתה הסולנית של ההרכב "ליפסטיק". ב-1970 השתתפה במספר הצגות בתיאטרון וב-1971 ניגנה בהרכב המוזיקלי "מוסקוביץ'".

בשנת 1974 פוגצ'ובה החלה לשיר בלהקה וסיוליה רביאטה ובשנת 1975 עם שיר "ארלקינו" של מייסד הלהקה פאבל סלובודקין היא זכתה בתחרות זמר בבולגריה. ב-1976 השתתפה בפעם הראשונה בפסטיבל "שיר השנה". ב-1978 כיכבה בתפקיד הראשי בסרט "האישה ששרה". בסוף שנות ה-70 היא ביצע מספר שירים של ריימונד פאולס שזכו לפופולריות רבה. בשנות השמונים הייתה סולנית הלהקה "רוסיה לעד". בשנת 1981 היא סיימה לימודי במאות באקדמיה רוסית לאמנויות התיאטרון.

בסוף שנות ה-80, במהלך התפרקות ברית המועצות, החלה אלה להרחיב את מיזמיה, יצאה לסיבובי הופעות מחוץ לרחבי ברית המועצות והחלה להשיק קו מוצרים שנקרא על שמה - אלה - Алла. בין היתר השיקה בשמים, וקו נעליים. בנוסף השיקה מגזין. פוגצ'ובה הגיעה אז לראשונה להופעות בישראל, במרץ 1988^[2]. בפברואר 1992 הגיעה לביקור נוסף בישראל^[3], ואחר כך עוד מספר פעמים במשך השנים^[4].

בתחרות אירוויזיון 1997 היא ייצגה את רוסיה בשיר "פרימדונה", והגיעה למקום ה-15^[5].

פוגצ'ובה הוציאה לאור בסך הכל כ-60 אלבומים. בעשור השני של המאה ה-21 פוגצ'ובה החלה ממעטת להופיע, בשל מצבה הבריאותי. עם זאת, המשיכה להופיע בתוכניות אירוח, ולה עצמה הייתה תוכנית אירוח ברשת "אינטר" האוקראינית, אשר היא הנחתה ביחד עם בן זוגה, מקסים גלקין, שידרה ברדיו (בבעלותה תחנת רדיו בשם "Радио Алла" - "רדיו אלה" הנקרא על שמה) ובתוכנית הטלוויזיה שנקראת על שמה והיא השופטת הראשית בה, פקטור A. פוגצ'ובה נכללת באנציקלופדיה הרוסית הגדולה^[6].

חיים אישיים

פוגצ'ובה נישאה חמש פעמים. בין השנים 1969–1973 הייתה נשואה לזמר הליטאי מיקולס אורבאקס, ובשנת 1971 ילדה את בתה היחידה כריסטינה אוֹרבּאקַאייבה (בהגייה ליטאית: כריסטינה ארבּאקַייטה). בין השנים 1976–1980 הייתה נשואה לבמאי אלכסנדר סטפּאנוביץ'. ב-1980 קיבלה דירה בת 4 חדרים ממועצת העיר מוסקבה (אנ') ברחוב טברסקאיה ימסקאיה ה-1 (רו') במרכז מוסקבה^[7]. בשנת 1985 ועד 1993 הייתה נשואה ליבגני בולדין. בתחילת שנות ה-90 ניהלה רומן קצר עם סרגיי צ'לובנוב, איתו הקליטה כמה דואטים. בין השנים 1994 עד 2005, הייתה נשואה לזמר המפורסם פיליפ קירקורוב. ב-2004 קיבלה מהחתן לשעבר רוסלן בייסרוב (אנ') דירת יוקרה בסמטת פיליפובסקי (רו') במרכז מוסקבה^[8].

ב-29 בדצמבר 2011, נישאה פוגצ'ובה בפעם החמישית לקומיקאי היהודי מקסים גלקין. הזוג משך את תשומת לב הקהל והתקשורת בשל הפרש הגילים בין השניים (27 שנים)^[9]. בשנת 2012 הם עברו להתגורר בביתם הפרטי החדש בכפר גריאז. ב-2013 נולדו לזוג תאומים מאם פונדקאית.

במרץ 2022, פוגצ'בה וגלקין עזבו את רוסיה לישראל בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה^[9]. באוגוסט 2022 חזרה לרוסיה על מנת להסדיר עניינים אישיים, אך בספטמבר 2022 ביקרה לראשונה בפומבי בחריפות את הממשל הרוסי לאור החלטת הרשויות להגדיר את בעלה "סוכן זר". פוגצ'ובה בתגובה קראה לרשויות להכניס גם אותה "לרשימת הסוכנים הזרים" של השלטונות וגינתה את המלחמה, שלדברי מובילה "להרג ילדינו עבור מטרות כוזבות"^[10].

ב-29 בספטמבר 2022 פורסם שפוגצ'ובה ביחד עם ילדיה עזבה בפעם השנייה את רוסיה עם כרטיס בכיוון אחד לישראל^[11].

באמצעי התקשורת פורסם כי מאחר שבעלה יהודי פוגצ'ובה תוכל לקבל אזרחות ישראלית^[12].