גרטנר נולדה בבנדין, פולין למשפחה יהודית משגשגת. הייתה אחת משלושה אחים. בנעוריה למדה בגימנסיה של בנדין.
מרד הזונדרקומנדו
גרטנר נשלחה מגטו בנדין לאושוויץ עם שאר יהודי העיירה. גרטנר, אסתר וייסבלום ורגינה ספירשטיין שוכנעו על ידי רוז'ה רובוטה, שעבדה איתן במפעל "אוניון", להבריח כמויות קטנות של אבק שרפה וחומר נפץ מהמפעל על גופן, כדי לתמוך במרד שהתרחש בגטו. את חומר הנפץ העבירו לרובוטה שהעבירה אותו לרובל, איש הזונדרקומנדו.
המרד פרץ ב-7 באוקטובר 1944, ומנהיגיו היו העובדים ממשרפה מספר 4. הזונדרקומנדו הצליחו להרוג את המנהיג של פלוגת האס-אס שנשלחה להכניסם לתאי הגזים, אך המרד נכשל ודוכא על ידי הגרמנים, וארבע הנשים נאסרו ב-10 באוקטובר 1944.[2][1]
מותה
לאחר שנתפסה, גרטנר נחקרה בעינויים. כאשר התברר שהיא אחת המבריחות, הוציאו ממנה, בעינויים, את שמות הנשים שעבדו איתה, ולאחר מכן עינו את רוז'ה רובוטה, שהיו לה קשרים עם המחתרת והוציאו את ארבעת הנשים להורג בתלייה ב-6 בינואר 1945.
ארבעתן נתלו בגרדום נייד שנבנה בין שני מבנים במחנה הנשים החדש. שתיים מול משמרת היום, ושתיים מול משמרת הלילה, כדי שכל השומרים יקבלו את אותו ה"בידור" בדיוק. גרטנר הייתה בת 32 במותה.
פסל לזכר רוז'ה רובוטה, אלה גרטנר, אסתר וייסבלום ורגינה ספירשטיין, ארבע נשים יהודיות שסייעו למרד הזונדרקומנדו באושוויץ, מרד שהתקיים ב–7 באוקטובר 1944. הפסל מוצב בגן הפסלים ביד ושם. הפסל: יוסף סלומון. גרניט, 1989.
מורשת
לזכר ארבע הנשים הוקמה אבן זיכרון באתר ההנצחה לקדושי זגלמביה, חבל הארץ שממנו הגיעה, ליד העיר מודיעין.[3]
.jpg)
