אלה ארמוני (נולדה ב-14 בפברואר 1993) היא שחקנית ישראלית.
ביוגרפיה
ארמוני נולדה וגדלה בתל אביב. היא בתה של הזמרת דפנה ארמוני.
למדה בבית ספר היסודי "גבריאלי" ולאחר מכן עברה ל"בלפור" על מנת ללמוד באותה הכיתה עם אחיה התאום, עדן. היא בוגרת מגמת תיאטרון בתיכון עירוני א' לאמנויות[1]. את שירותה בצה"ל עשתה בתיאטרון צה"ל. במסגרת שירותה, שיחקה בהצגת יחיד "חיים פעם אחת" בה היא גילמה נערה שאיבדה את בן זוגה בתאונת דרכים. עם סיום שירותה החלה ללמוד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, שם סיימה את לימודיה בשנת 2017. במסגרת לימודיה גילמה את דמותה של אדלה בהצגה "בית ברנרדה אלבה", את קורנליה בהצגה "פביאן" ועוד. היא זכתה פעמיים במקום הראשון בתחרות המונולוגים עם המונולוגים "לאורה" מתוך "האב" ו"אישה" מתוך "הרמטכ"ל של סין" מאת חנוך לוין. בנוסף, זכתה במקום השני עם מונולוג מתוך הסדרה "מקוללים" בו גילמה את דמותה של יונה וולך. מלבד זאת, במהלך לימודיה הדריכה במשך שנתיים קבוצת קשישות משכונת התקווה וכתבה וביימה עבורן את ההצגה "שכונת חיימקלה" בהשראת כתביו של חנוך לוין.
הופעותיה בקולנוע ובטלוויזיה
בשנים 2004–2006, הנחתה את התוכנית "המהדורה" בערוץ הראשון.
בשנת 2005 היא שיחקה בסדרת הטלוויזיה "זומזום", ששודרה בערוץ הילדים ב-yes.
בשנת 2006 היה תפקידה הראשון בקולנוע, כשהייתה בת 13 בלבד בסרטו של חנן פלד, "מכתבים לאמריקה", שם גילמה את דמותה של נירית. באותה השנה שיחקה גם בסרט הקולנוע "שלוש אמהות", שם גילמה את דמותה של פלורה וכן בתפקיד הראשי בסדרה הקומית "קוויקי", ששודה בערוץ 2.
בשנים 2007–2010 שיחקה בתפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה המצליחה "100 בתנ"ך" את דמותה של לילי.
בשנת 2011 שיחקה בתפקיד הראשי בסדרת הדרמה "2.3 בשבוע" בערוץ 10. שם גילמה את דמותה של ליטל, נערה אשר עוברת התעללות מינית.
באותה שנה, הנחתה את תוכנית האירוח "ניק נט" בערוץ ניקלודיאון וגם את התוכנית "היכל התהילה" בערוץ הילדים.
ב-2013, שיחקה ארמוני בתפקיד ראשי בסרט "מקובלות" את רוני לצד ג'וי ריגר שיר מורנו ועומר דרור.
בשנים 2014–2016 שיחקה בתפקיד הראשי בשתי עונותיה של סדרת הנעורים "שוברי גלים", ששודרה בערוץ הילדים ב-yes, בה היא גילמה את דמותה של "ניקו", נערה יתומה, קשוחה ומרדנית שחיה על החוף ומציירת על גלשנים. באותה שנה ארמוני השתתפה בתפקיד אורח בסדרה "משפחה שולטת".
בשנת 2016 שיחקה בסרט הקולנוע "הכל שבור ורוקד" בבימויו של נוני גפן.
בשנת 2017 שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "להיות איתה". באותה שנה גילמה את ליליה בסרטו של שבי גביזון "געגוע".
בשנת 2019 שיחקה בסרט הקולנוע "המחשמלים" בבימויו של בועז ארמוני.
קריירת דיבוב
במהלך השנים דיבבה ארמוני במספר הפקות. בשנת 2005 דיבבה את גילי בסדרת המונו-דרמה "גילי"[2]. בשנת 2009 דיבבה בסדרת ההנפשה "הולי הובי" לערוץ הופ!. בשנת 2010 דיבבה בסדרת ההנפשה "עאשה" את דמותה של "סיטא". בשנת 2011 תרמה את קולה לסדרות "המחליפים" ו"דינו דן" ולסרט הקולנוע "הופ ארנב".
כמו כן דיבבה בעברית את דמותה של "מקס", בקומדיית המצבים האמריקאית "החיים היפים של זאק וקודי"[3].
בשנת 2012 תרמה את קולה לדיבוב הדמות הראשית בסדרת ההנפשה "קאי לאן", ואף ביצעה את שיר הפתיחה של הסדרה.
קריירה בתיאטרון
במקביל לקריירה הקולנועית והטלוויזיונית, ארמוני לקחה חלק במספר מחזות ומחזות זמר.
בשנת 2000, כאשר הייתה בת 7 בלבד, שיחקה במחזמר "פוקהונטס".
בשנת 2002 שיחקה בהצגה "מניין נשים" בתיאטרון הבימה.
בשנת 2003 הייתה ילדת פסטיגל ב"פסטיגל סובב עולם".
בשנת 2004 גילמה את דמותה של יפעת בהצגה "קופסה שחורה", המבוססת על ספרו של עמוס עוז, בבימויו של חנן שניר בתיאטרון הבימה.
בשנת 2005 השתתפה במחזמר "צלילי המוסיקה", בתפקיד "גרטל", וכן במחזה "מאריקה" שהוצג בתיאטרון בית ליסין.
בשנת 2008 שיחקה במחזמר "אוליבר טוויסט" בתפקיד "בט, חברתה הקרובה של ננסי" אשר גילמה אניה בוקשטיין.
בשנת 2010 שיחקה בהצגת הילדים "זהבה ושלושת הדובים".
בשנת 2013 שיחקה את דמותה של "באנה" במחזמר "ספר הג'ונגל".
בשנת 2018 שיחקה בתפקיד הראשי בהצגה "צו הלב" של התיאטרון הארצי לילדים ונוער.
משנת 2019 משחקת בהצגה "מרלן" בתיאטרון בית ליסין בתפקיד "יפה".
חיים אישיים
ארמוני בזוגיות ומתגוררת בתל אביב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| עץ משפחת אליעזר בן-יהודה
|
- אילן יוחסין זה מכיל רק אנשים בעלי חשיבות אינצקלופדית או אנשים הנחוצים להבנת הקשרים המשפחתיים. כאן ניתן לראות אילן יוחסין רחב יותר.
|
|
