אלגורב

אלגורב מיקומו של אלגורב בקבוצת עורב נתוני תצפית קבוצת כוכבים עורב שמות נוספים δ בעורב, HD 108767 סוג תת-ענק לבן בהירות נראית 2.94[1] סיווג ספקטרלי A0 IV[1] עלייה ישרה 12ʰ 29ᵐ 51.86ˢ מילי-שניות קשת בשנה נטייה ‏55.55″ ‏30′ ‏16°‏- מילי-שניות קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 0.81 מרחק 87 שנות אור 26.67 פארסק[1] רדיוס 2.4[2] רדיוסי שמש מסה 2.6[3] מסות שמש עוצמת הארה פי 40 מהשמש טמפרטורה 10,470[3] K מהירות סיבוב 240[4] ק"מ/שנייה גיל 200[3] מיליון שנים מהירות רדיאלית 13.9[1] קילומטר בשנייה תנועה עצמית 252[1] מילי-שניות קשת בשנה היסט 38.4854±0.9449 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.13 מערכת כוכבים נלווים אלגורב B

אלגורב B נתוני תצפית שמות נוספים δ בעורב B‏, HD 108767B סוג כוכב הסדרה הראשית כתום בהירות נראית 9.38[5] סיווג ספקטרלי K0 V[5] עלייה ישרה −213.576±0.957 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה −135.99±0.868 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 7.25 מרחק 26.2743±0.2758 פארסק שנות אור 8.06±0.08 פארסק רדיוס 0.75~[6] רדיוסי שמש מסה 0.85-0.8[3] מסות שמש עוצמת הארה פי 0.1 מהשמש טמפרטורה 5,010[3] K מהירות סיבוב 236 קילומטר לשנייה גיל 90-40[3] מיליון שנים מהירות רדיאלית 13.9±2.3 קילומטר לשנייה היסט 38.4854±0.9449 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.13 מערכת כוכבים נלווים אלגורב A

אַלְגוֹרָבּ (מערבית: الغراب "אל-ע'וּראבּ" - העורב) או δ בעורב הוא הכוכב השלישי בבהירותו בקבוצת הכוכבים עורב עם בהירות נראית מדרגה 2.94. במרחק זוויתי של כ-2.6 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב נמצאת הערפילית הפלנטרית NGC 4361 ובמרחק זוויתי של כ-5.5 מעלות מצפון-צפון-מזרח לו נמצאת גלקסיית הסומבררו.

תכונות

אלגורב הוא תת-ענק לבן-כחלחל מסוג ספקטרלי A0 IV (לפעמים מסווג גם ככוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B9.5 V) שנמצא במרחק של כ-87 שנות אור ממערכת השמש. מסתו כ-2.6 מסות שמש, רדיוסו כ-2.4 רדיוסי שמש וטמפרטורת פניו כ-10,500 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של פי 40 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך מכיוון שטמפרטורת פניו גבוהה מזו של השמש, חלק משמעותי מקרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת ההארה הכוללת שלו היא יותר מפי 50 מעוצמת ההארה של השמש.^[3] גילו של אלגורב מוערך בכ-200 מיליון שנים והוא נמצא ככל הנראה לקראת סיומו של שלב ההיתוך של מימן להליום בליבתו, והוא צפוי להתנפח ולהתקרר עד שיהפוך לענק אדום.

במרחק זוויתי של כ-24 שניות קשת מאלגורב יש כוכב נוסף עמום בהרבה שנקרא אלגורב B, שנראה שיש לו תנועה עצמית ומהירות רדיאלית דומות לאלו של אלגורב, ולכן הם ככל הנראה קשורים זה לזה. אם הם אכן קשורים, הם מקיפים זה את זה במרחק של כ-650 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של לפחות 9,400 שנים.

תכונות אלגורב B

אלגורב B הוא כוכב הסדרה הראשית כתום מסוג ספקטרלי K0 V עם מסה של כ-80% ממסת השמש ורדיוס של כ-75% מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו כ-5,000 קלווין והוא מאיר בעוצמה של עשירית מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך רוב קרינתו היא בתחום התת-אדום כך שעוצמת הארתו הכוללת היא כשליש מעוצמת ההארה של השמש.^[3] אלגורב B פולט יותר קרינה תת-אדומה מהצפוי לכוכב מסוגו, ככל הנראה תוצאה של מעטפת אבק שמקיפה אותו, בולעת חלק מהאור הנראה ופולטת קרינה תת-אדומה.^[7] קיומה של המעטפת מצביע על כך שככל הנראה זהו כוכב צעיר שעוד לא הספיק לאסוף את כל החומר שבסביבתו. גילו מוערך ב-40–90 מיליון שנים, בין רבע לחצי מגילו של אלגורב ומשערים שהוא נמצא בסדרה הראשית זמן קצר יחסית ובעבר הוא היה כוכב T בשור.^[7] לא ברור ממה נובע הפרש הגילאים בין הכוכבים ואיך ייתכן שהם נוצרו באותה סביבה בהפרש זמנים כה גדול.

קישורים חיצוניים

• אלגורב באתר של ג'ים קלר
• אלגורב, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

1. SIMBAD: Algorab
2. D. J. Hutter, R. T. Zavala, C. Tycner, J. A. Benson, C. A. Hummel, J. Sanborn, O. G. Franz & K. J. Johnston: Surveying the Bright Stars by Optical Interferometry. I. A Search for Multiplicity among Stars of Spectral Types F-K, The Astrophysical Journal Supplement Series, Vol. 227, Iss. 1, article id. 4, p. 8 (2016) המרה לרדיוסי שמש מאלפיות שניית קשת על ידי מעבר לרדיאנים, הכפלה במרחק וחלוקה בפעמיים רדיוס השמש
3. M. Gerbaldi, R. Faraggiana & N. Balin: Binary systems with post-T Tauri secondaries, Astronomy & Astrophysics, vol. 379, p. 172-176 (2001)
4. B. Montesinos, C. Eiroa, A. Mora & B. Merín: Parameters of Herbig Ae/Be and Vega-type stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 495, Iss. 3, p. 902 (2009)
5. SIMBAD: δ Corvi B
6. ${\displaystyle {\frac {R}{R_{\odot }}}={\sqrt {\frac {L}{L_{\odot }}}}\cdot \left({\frac {T_{\odot }}{T}}\right)^{2}}$מוערך על פי היחס:‏
7. T. P. Ray, A. I. Sargent, S. V. W. Beckwith, C. Koresko & P. Kelly: Evidence for dust around POST T Tauri stars, Astrophysical Journal, Part 2 - Letters, vol. 440, no. 2, p. L89 (1995)