אל-חאכם באמר אללה הראשון (מילולית: המושל במצוות האל), אבו אל-עבאס אחמד בן חסין בן אבי בכר (בערבית: ابو العباس احمد بن الحسين بن ابي بكر), היה הח'ליפה העבאסי הסמלי השני שמשל בקהיר תחת הממלוכים בין השנים 1262 ו-1302.
לאחר נפילת בגדאד בשנת 1258 בידי המונגולים, נמלט אל-חאכם ומצא מחסה בקרב הבדואים. לאחר מכן המשיך במסעותיו והגיע לחצר של מחמד עיסא בן מוהאנא האיובי בדמשק ובחלב. התקדמותם של צבאות המונגולים הדירה את רגליהם של האיובים, ולאחר קרב עין ג'אלות ב-16 בספטמבר 1260 ערק אל-חאכם למחנה הממלוכי. לאחר מינויו של אל-מסתנצר השני לח'ליפה, מצא אל-חאכם מפלט אצל המושל הממלוכי של חלב, עכוש ברלי. לאחר שהייה קצרה בחסותו המשיך אל-חאכם בדרכו בליווי משמר טורקמני ונפגש עם אל-מסתנצר השני שהיה עתה בדרכו לבגדאד בשליחות השווא של ביברס. הוא הצטרף לכוחו הקטן ולאחר תבוסתו של הלה, נמלט על נפשו בליווי כמה מרעיו חזרה אל מחמד עיסא.
דרהם של אשרף ח'ליל, הסולטאן שבימיו מלך אל-חאכם הראשון
אל-חאכם הגיע לקהיר במרץ 1262, אך רק בנובמבר אותה השנה מונה לח'ליפות בידי אספת עלמאא ברשות השופט הראשי של מצרים, לאחר שאומתו רשימות היחש אשר ברשותו. אל-חאכם הכריז על ג'יהאד נגד המונגולים בשמו של ביברס, וקיבל אגף מגורים באחד ממגדלי ה"קלעה", המצודה הקהירית. בראשית שלטונו עוד נטבעו מטבעות בשמו, על אף העובדה שהוא לא היה בעל סמכות ממשית ועיקר זמנו הוקדש ללימודי דת. לעומת זאת, לאל-חאכם היה חלק חשוב בניהול המגעים הדיפלומטיים עם אחיו של הולגו חאן שהתאסלאם והנהיג את הפלג הצפוני של "אורדת הזהב". בשנת 1263 אף התקבלה בקהיר משלחת ממנה שביקשה לבקרו. בימי שלטונו למן נובמבר 1262 נהג לשמש כבן לוויתם הסמלי של הסולטאנים הממלוכים, ולמן 1291 שב להטיף בתפילות יום השישי, לראשונה זה מאות שנים, אף כי הדבר נעשה בשמם. בימיו של אשרף, נלקחה ממנו זכות טביעת המטבעות, למרות שהוא התפאר עליהם בתוארו "מכוננה מחדש של המדינה העבאסית" (בערבית: מקים אל-דולה אל-עבאסיה). בשנת 1298עלה לרגל למכה ואל-מדינה. בנוסף על כך נהג אל-חאכם להצטרף למסעותיהם של הסולטאנים ברחבי הממלכה. בימי ח'ליפותו משלו הסולטאנים אשרף ולאג'ון.
