האזכור הראשון של אכסניה זו מקורו בראשית התקופה הנורמנית. תיעוד משנת 1292 מציין כי היה באתר מבנה שנקרא "לה סטייפלד האל" (‘le Stapled Halle’) - ככל הנראה במשמעות "השוק המקורה" המתאר את שוק הצמר שפעל במקום.
לא ידוע כיצד התארגנה אגודת עורכי הדין אשר הייתה לימים אכסניה זו, אולם ככל הנראה השימוש הראשון באכסניה כמשכן לעורכי דין וסטודנטים למשפטים היה בשנת 1415.
המבנה נותר בבעלותם של סוחרי צמר עד שנת 1580 עת מבנה חדש נבנה בסמוך למבנה הקודם על ידי אגודת עורכי הדין (באתר בו ממוקם כיום המבנה הנוכחי). במבנה החדש שנבנה שולבו חלונות הוויטראז' שהיו במבנה המקורי.
בשנת 1756 פרצה שרפה במבנה סמוך. המבנה לא נפגע אולם מספר חדרים סמוכים נהרסו, וכתובת מעל דלת המבנה מזכירה אירוע זה. האולם הראשי ומרבית חלקי המבנה נהרסו במהלך הבליץ במלחמת העולם השנייה, ושוקם לאחריה.
בשנת 1800 פחת מספר התלמידים במבנה ואכסניות המשפט קבעו כי המבנה יפסיק לשמש כבית ספר למשפטים אלא רק כמשכן לעורכי דין.
.svg){kind=spacer}
