איש מת (באנגלית: Dead Man) הוא סרט מערבון אמריקאי משנת 1995 שנכתב ובוים על ידי ג'ים ג'ארמוש. בסרט מככבים ג'וני דפ, גארי פארמר, בילי בוב תורנטון, איגי פופ, קריספין גלובר, ג'ון הרט, מייקל ווינקוט, לאנס הנריקסון, גבריאל ביירן ורוברט מיצ'ם (בתפקידו הקולנועי האחרון). הסרט, שלו נדבק השם "מערבון פסיכדלי" על ידי הבמאי[1], כולל מרכיבים מעוותים וסוריאליסטים של ז'אנר המערבון. הסרט צולם כולו בשחור לבן. את הפסקול כתב ניל יאנג והוא כולל קטעי גיטרה שאותם אילתר כשצפה בסרט. הסרט נחשב על ידי רבים כסרט מערבון פוסט מודרניסטי, וקשור לספרות פוסטמודרניסטית כגון מרידיאן הדם של קורמק מקארתי.[2][3] כמו רוב עבודותיו של הבמאי, ג'ארמוש, הסרט זכה למעמד של סרט קאלט.
עלילה
ויליאם בלייק (ג'וני דפ), רואה חשבון מקליבלנד, אוהיו, נוסע ברכבת לעיירת הפיתוח "משין" שבאזור הספר שם הוא אמור לקבל על עצמו תפקיד חדש כרואה חשבון במפעל המתכת המקומי. במהלך הנסיעה, מזהיר אותו עובד הרכבת מפני הדרך שבה בחר ללכת בזמן שנוסעי הרכבת האחרים מתחילים לירות ברוביהם על עדר של באפלו מבעד לחלונות הרכבת. לאחר שמגיע לעיירה, מגלה בלייק שאת תפקידו המיועד מולא כבר והוא מגורש ממקום העבודה באיומי אקדח על ידי ג'ון דיקינסון, בעליו האימתני של המפעל. כשהוא חסר עבודה וחסר כסף, פוגש בלייק את ת'ל ראסל (מילי אביטל), זונה לשעבר המוכרת פרחים עשויים נייר. הוא מאפשר לה לקחת אותו הביתה. חברה לשעבר של ת'ל, צ'ארלי, מפתיעה אותם כאשר הם במיטה, יורה בבלייק ובטעות הורג את ת'ל כאשר זו מגנה על בלייק עם גופה. כשהוא פצוע יורה בלייק בצ'ארלי והורג אותו עם האקדח של ת'ל. בלייק בורח מהחלון ורוכב מהעיירה על סוס שהוא גנב. בעל המפעל, דיקינסון, הוא במקרה אביו של צ'ארלי והוא שוכר שלושה רוצחים אגדיים, קול וילסון, קונוויי טוויל וג'וני "הילד" פיקט כדי למצוא ולהחזיר את בלייק "חי או מת".
בלייק מתעורר ומוצא אינדיאני גדול המנסה להוציא מחזהו את הכדור. האינדיאני הקורה לעצמו נובדי (אף אחד), מגלה שהכדור נמצא יותר מידי קרוב לליבו של בלייק מכדי להוציאו ומצהיר שבלייק הוא רשמית "מת מהלך". כשלומד האינדיאני את שמו המלא של בלייק, הוא מחליט שבלייק הוא גלגול של ויליאם בלייק המשורר שאותו הוא מעריץ אך בלייק, רואה החשבון, אינו מכיר אותו. נובדי מחליט ללוות את בלייק לאוקיינוס השקט כדי להחזירו למקומו הטבעי בעולם הרוחות.
בלייק ונובדי נודדים מערבה כשהם משאירים אחריהם שובל של מתים ונתקלים בכרזות מבוקשים המצהירות על פרס כספי יותר ויותר גבוה עבור מותו או לכידתו של בלייק. בלייק לומד על עברו של נובדי שאופיין על ידי גזענות הן אינדיאנית והן על ידי הגזע הלבן; נאמר שהוא תוצר אהבים של בני שני שבטים שונים ושכאשר היה ילד הוא נחטף על ידי חיילים אנגלים והובא לאירופה כדוגמה לאינדיאני פראי. הוא חונך לזמן קצר ולמד על אומנותו של ויליאם בלייק, המשורר, לפני שחזר לביתו, שם הפך לנושא ללעג בקרב חבריו האינדיאנים על שקיבל חינוך ותרבות אנגליים. בזמן זה קיבל את שמו, נובדי (אף אחד), שפירושו המילולי הוא "זה המדבר הרבה ואומר כלום". נובדי משאיר את בלייק לבד ביער כשהוא מחליט שעל בלייק לעבור מסע חיזיון. במסעו, הורג בלייק שני מארשלים אמריקאים, חווה חזיונות של רוחות הטבע ומבכה את מותו של עופר צעיר שנהרג בטעות על ידי רודפיו. הוא צובע את פניו עם דמו של העופר וחובר שוב לנובדי במסעו. בינתיים, החבר האימתני ביותר מחבורת הרודפים, קול וילסון, הרג את חבריו (וגם אכל את אחד מהם) והמשיך במרדף לבדו.
בעמדת מסחר, מסיונר גזעני מזהה את בלייק ומנסה להורגו אך נהרג בעצמו על ידי בלייק. מאוחר יותר נורה שוב בלייק ומצבו הולך ומחמיר. נובדי לוקח אותו על הנהר לכפר של שבט המקהא שאותם הוא משכנע לתת להם סירת קנו למטרת קבורתו של בלייק. כשהוא הוזה, עושה בלייק את דרכו בכפר לפני שמתמוטט כתוצאה מפצעיו. הוא מתעורר בסירת הקנו על חוף הים כשהוא לבוש בבגדי לוויה אינדיאנים. נובדי נפרד מבלייק לשלום ודוחף את סירת הקנו לעבר הים. כשהוא צף הרחק מהחוף, בלייק רואה את קול מתגנב מאחורי נובדי אך הוא חלש מידי מכדי לצעוק ולהזהיר אותו וצופה איך השניים יורים והורגים אחד את השני. במבט אחרון על השמיים, בלייק מת כאשר סירת הקנו שבה הוא נמצא נסחפת לעבר הים.
