איסור משכב עם אחות האם, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קורבן חטאת לבית המקדש.
מקור האיסור והעונש
המקור לאיסור משכב עם אחות האם מובא בפרשת אחרי מות שבספר ויקרא: ”עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא” (ויקרא, י"ח, י"ג), וכן בפרשת קדושים: ”וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ” (ויקרא, כ', י"ט). ועונש הכרת מבואר בסוף פרשיית העריות שבפרשת אחרי מות: ”כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם” (ויקרא, י"ח, כ"ט).
גדרי האיסור
חז"ל לומדים מכפילות אזהרת איסור משכב עם אחות האם בפרשת אחרי מות ובפרשת קדושים,[א] שאיסור משכב עם אחות האם הוא בין אם היא אחות אמו מן האב בלבד ובין אם היא אחותה מן האם בלבד (כגון בנישואים שניים).[1]
כמו כן, בין אם הן נולדו מנישואי הוריהם, או שנולדו לאותו האב שאנס או פיתה נשים לכך, או לאותה האם שנאנסה או התפתתה לזנות עם גבר אחד או שני גברים.[2]
טעם האיסור
בתורה נאמר שטעם האיסור הוא משום שאחות האם היא ”שְׁאֵר אִמְּךָ” (ויקרא, י"ח, י"ג), וכן ”כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה” (ויקרא, כ', י"ט). כלומר האיסור נובע מתוך קרבת הדם שיש לאחיין עם דודתו, שהיא אחות אמו יולדתו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
ביאורים
- ^ שהוא דבר ייחודי לאיסור משכב עם אחות האב והאם, כי ביחס לכל שאר העריות לא נאמרה לשון אזהרה בפרשת קדושים אלא לשון עונש: ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת...”, ואילו ביחס לאחות האב והאם נאמר: ”וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה” (ויקרא, כ', י"ט).
הערות שוליים
