איסוף בולים הוא ענף של תחום הבולאות/פילטליה. איסוף בולים ופריטי דואר נלווים, נחשב לתחביב אספנות מאוד נפוץ במאה ה-19 ואילך בשל הופעתם המהירה של בולים ופריטי דואר אותם הפיקו מדינות רבות. תחביב הנוגע לתחומי עניין רבים המובעים באופן ייחודי באמצעות הדואר, בהם היבטים, גאוגרפיים, היסטוריים אומנותיים או נישות ספציפיים אשר זכו להתייחסות במסגרת התוכן הבולאי.
הפני האדום, בול דואראנגלי שהיה בשימוש שנים רבות והופק במאות גרסאותמבט מקרוב על הפני האדום, בצד ימין, על השוליים, מופיע המספר 148 שמצביע על כך שהבול הודפס באמצעות גלופה מס' 148. בולים שהודפסו באמצעות גלופה 77 הם נדירים מאוד.
המונח בולאות\פילטליה מתייחס לעיסוק בחקר בולי הדואר וההכנסה, הדגמים הייצור והשימוש שנעשה בהם. מה שאין כן העיסוק באיסוף בולים מתייחס בעיקר לעיצובם של הבולים ולא לתהליך הייצור. ישנם חוקרי פילטליה שאינם אוספים בולים ולהפך.
היסטוריה
עיסוק בבולאות לשם אספנות החל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19, שנים ספורות לאחר הנפקתו של בול הדואר הראשון בשנת 1840. בראשיתו היה התחביב נשי, אולם מרגע שהתפתחה בקרב האספנים כלכלת שוק ובולים החלו לקבל ערך יחסי, הפך התחביב לגברי. בשנת 1860 כבר תועדו סוחרי בולים, שווקים להחלפת בולים בערים שונות וכן נדפסו קטלוגים שונים. עד למלחמת העולם הראשונה התיימרו מרבית האספנים לאסוף את כלל בולי העולם, אולם בעשור שלאחר המלחמה עלה מספר הבולים העולמי לכ-60,000 ואז התפתחה האספנות הנושאית.
טבעו של תחביב הבולאות, התקיימותו בתוך כותלי הבית, מחירם הנמוך של הבולים וזמינותם הפכו את התחביב לנפוץ בקרב עניים כעשירים, מבוגרים כצעירים בכל רחבי העולם. כיום מרבית האספנים הם אספנים נושאיים, ונושאי האיסוף הם רבים מאוד. לעיתים קרובות אוספים נבנים כאוספים לאומיים (המוקדשים לאיסוף בולי מדינה מסוימת או קבוצת מדינות, למשל מזרח אירופה או חבר העמים הבריטי), ונושא נפוץ נוסף הוא תולדות הדואר. נושאים נוספים יכולים להתמקד בנושא הבול (אישיות היסטורית, בעלי חיים מסוימים, תנ"ך), במאפייניו החיצוניים (צורתו, צבעו), בתכונותיו ההיסטוריות והבולאיות (סוג הבול, כגון בולי דואר אוויר, בולים מתקופה היסטורית מסוימת או ששימשו לאירוע מסוים כגון מלחמת אזרחים) ועוד.
ערכו של פריט בולאי (בול, מעטפה וכדומה) עולה כתלות במספר גורמים, ועשוי להגיע במכירות פומביות לשווי של מאות אלפי דולרים:
גיל (בפריטים שאינם בול בודד)
היקף הדפסה או הישרדות (דהיינו - נדירות) - ככל שבול יהיה יותר נדיר הוא יהיה יותר יקר.
שגיאה בהדפסת הבול - לעיתים, כאשר יש שגיאה בעיצוב הבול, הבול עשוי להיות יקר יותר במכירה פומבית. אלא שלרוב זה לא קורה, כי הבול - גם אם הוא מודפס עם טעות - מודפס בכמויות.
שלמות השינון או רוחב השוליים (במקרה שאין שינון) - ככל שהשינון (אם קיים) שלם יותר - הבול יקר יותר. השינון יכול להיפגם מכל מגע, לכן יש לטפל בבולים רק במלקטת (פינצטה).
בבולי ישראל ומדינות נוספות - הימצאות שובל. השובל הוא חלק שנמצא מתחת לבול, בצדדיו או מעליו. מדינת ישראל היא היחידה שמוציאה בולים עם שובל באופן קבוע. מתוך כל שלושה בולים יש בול אחד עם שובל.
מהדורה מיוחדת - למשל מהדורת יום ההוצאה
שילוב של מספר בולים יחד בקונטרס
שילוב בולים בסדרה שלמה - סדרה נושאית שהבול הופץ כחלק ממנה
החותמת על הבול - על פי רוב, החותמת לא שווה כלום ואף מורידה באופן משמעותי ביותר את ערך הבול. עם זאת, לעיתים, כאשר החותמת חשובה או נדירה, היא יכולה להיות שווה יותר מהבול.
מידת השימוש בבול - בול תמים הוא בול שמעולם לא נעשה בו שימוש לשליחת דואר. בול כזה גם אינו נושא חותמת כלל.
ניקיון הבול מ"חלודה" (כתמים כתומים על הבול) ומפגמים נוספים - בול שיש בו פגם, לרוב לא יהיה שווה את הנייר עליו הודפס.
כלי איסוף בולים
אלבום בולים, ספר שבו מסדרים את הבולים. ידוע גם כסדרן בולים.
זכוכית מגדלת, כלי שימושי לאספני בולים כאשר צריך להתבונן בפרטים קטנים על הבול, לדוגמה קווי דפוס.
מלקטת (מכונה "מלקט"), בבולים יש לגעת אך ורק במלקטת, שכן מגע בידיים יכול לפגום את הבול או להפריש עליו זיעה.
סדרן בולים מכיל דפי קרטון קשיחים וסרטי פלסטיק שקוף עמידים על דפיו, בהם מונחים הבולים. יש גם סוג אחר של אלבום, שבו הדפים ריקים או משובצים והאספן מדביק את הבולים לאלבום בעזרת מדבק או כיס מגן (הוויד). כך, אספן יכול לעצב עיצוב אישי לאלבום ולכתוב הערות אישיות.
מלקטת - הטיפול בבול נעשה באמצעות מלקטת, כדי להימנע מפגיעה בחלקיו העדינים של הבול. כשאספן רוצה לראות פרטים זעירים על הבול, הוא משתמש בזכוכית מגדלת.
כדי לזהות את הבולים שברשותו, משתמש האספן בקטלוג בולים. ישנם קטלוגים מודפסים וקטלוגים מכוונים במרשתת.
בעוד קטלוגים רבים מכסים מדינה או אזור מסוים, שלושת הקטלוגים הבאים חשובים ביותר בסקירתם בולים מרחבי העולם:
מנקודת מבטו של הבולאי, המתמקד בחקר תהליכי הייצור של הבול, אין כל הבדל בין בול דואר ובול הכנסה, אולם מנקודת מבטו של אספן הבולים המדובר בשני עולמות נפרדים שכמעט ואין ביניהם קשר. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, כאשר כללי האיסוף עדיין לא התגבשו ומספר הבולים שהיו קיימים בעולם עמד על מאות בודדות, ההפרדה הזו עדיין לא הייתה קיימת, ורבים מאספני הבולים נהגו להחזיק באוספם הן בולי דואר והן בולי הכנסה. בתחילת המאה ה-20, עם ריבוי ההנפקות ברחבי העולם, נולד הנוהג בקרב אספני הבולים שלא לערבב עוד בין שני סוגי הבולים. החלטה זו השפיעה במידה רבה גם על תחום המחקר של הבולאים, ובמרבית המקרים כיום מתמקדים גם המחקרים הטכניים המתפרסמים בספרות הבולאית בעיקר בבולי הדואר.
העיסוק באיסוף בולים ובבולאות כיום
תחביב איסוף הבולים והבולאות הוא מן החשובים, המחנכים ומשמעותיים מבין התחביבים בעולם.
החדשנות הטכנולוגית מביאה לכך שהתחביב יורד מגדולתו בכל העולם, ומספר האספנים הצעירים הולך ומצטמצם.
בעולם קיים עדיין שוק ער לבולים ולמוצרי בולאות. המסחר המקוון העלה באופן משמעותי את זמינות ומגוון השוק. קטלוגים רבים לבולים יוצאים לאור, וחלקם יצאו במאה ה-21 לראשונה במהדורות צבעוניות.
בישראל פעלו בעבר בתי עסק רבים שכל עניינם היה סביב עולם הבולאות. החל מהוצאה לאור של קטלוגים ועד ייצור אלבומים מיוחדים. מספר בתי עסק אלו הצטמצם עם השנים אולם עדיין קיימות חנויות המתמחות בבולים ובמוצרי בולאות.
