|
אימרה פלדש (מחזאי)
אימרה פלדש (במקור פליישמן, בהונגרית: Földes Imre; קאפושוואר, 15 בספטמבר 1881[1] – בודפשט, 30. באפריל. 1958)[2] היה סופר, מחזאי יהודי-הונגרי וליברטיסט.
משפחתו
אימרה פליישמן (פלדש) נולד במשפחה יהודית כבנם של יונה פליישמן וסידוניה פליישמן. רעייתו הייתה ולריה קאופמן (1883–1957)[3], איתה התחתן ב-17 בספטמבר 1905 בבודפשט[4]. ילדיהם הם פירושקה פלדש, האמנית אווה פלדש והסופר פטר פלדש. נכדו הוא אימרה פלדש, היסטוריון מוזיקה.
ביוגרפיה
פלדש עבד בבודפשט. הקריירה שלו כסופר החלה בכתיבת מחזות היסטוריים פואטיים מחורזים. המחזה הראשון שלו, "כלת המלך" (1904) הועלה בתיאטרון הלאומי בבודפשט. עם הדרמות הרומנטיות שלו, הוא זכה במספר פרסים של האקדמיה ההונגרית למדעים בתחילת המאה העשרים (כלת המלך, נשמות מתריסות, ההוסרים של אדיק).
הוא קצר את הצלחה בקרב הקהל עם מחזותיו החברתיים, בהם עבד על נושאים אקטואליים. בחיילי הקיסר (1908) תיאר ברוח אופוזיציוני את העולם האנטי-הונגרי בתוך הצבא המשותף האוסטרו-הונגרי. האדונים הפקידים (1909) הציג את חייהם של הפקידים על במת התיאטרון; העובדים מגלמים אדונים בעוד סובלים מבעיות קיום יומיומיות. "מחזותיו הסוציאליסטיים" פחות או יותר[5] יצרו אפקט רועש על ידי חידוד הסצנות המזעזעות ותיאורן באופן חי. תיאור יהדות בודפשט היה טוב במיוחד במחזותיו. במחזותיו המאוחרים יותר הודחק הקול השופט החברתי, תיאור המציאות נסוג ונחלש. הוא כתב גם קומדיות קלות ותרם לכתיבת לבריות של אופרטות (עם מחברים משותפים, למשל האופרטות: ויקטוריה, וורד הוואי). בנוסף, רבים מסיפוריו הקצרים הופיעו בעיתונים ובמגזינים.
יצירותיו
- כלת המלך (קומדיה פיוטית, בודפשט, 1907)
- המלכה (טרגדיה, בודפשט, 1907)
- נשמות מתריסות (קומדיה פיוטית, בודפשט, 1907)
- חיילי הקיסר (דרמה, בודפשט, 1908, תיאטרון הונגרי;
- האדונים הפקידים (דרמה, בודפשט, 1909, התיאטרון ההונגרי; בעיקרון אנשים טובים מגיעים לפת לחם, אנשים פגומים ונחותים משגשגים)
- רופא האליל (הצגה, תיאטרון הונגרי: 1909, הרופא והקהל שלו)
- אין הלאה (מחזה, קומדיה: 1911, דרמה כיוונית: הקלף, הרס מוסרי וחומרי בעקבות ההימורים)
- הארץ השחורה (רומן, בודפשט, 1912, רומן סאטירי נגד הסדר החברתי השמרני. ביקורתו הרדיקלית-סוציאליסטית מופנית בעיקר נגד הכנסייה)
- שלום! (קומדיה, בודפשט, 1913, תיאטרון הונגרי; הצגה בגרמנית בווינה, הצגה בקרואטית בזאגרב)
- הציפורן האדום (מחזה, בודפשט, 1914, סיפורו של תסיסה סוציאליסטית)
- לילי גרין (קומדיה, בודפשט, 1916, תיאטרון הונגרי; השתקפות של הבורגנות הזעירה היהודית של פשט. המחזה הוצג גם בעברית בארץ ישראל)
- טֶרִיקֶה (הצגה, 1919, תיאטרון מרכז העיר,; סיפור כפרי שליו)
- שריפות בלילה (דרמה, 1928, תיאטרון חדש; מראה את המאבק של חברת תיאטרון הונגרית באזור מנותק ברומניה)
- העיר הבוערת (דרמה, 1928, תיאטרון חדש; המחזה הקודם הציג את המציאות ברומניה, בדרמה זו מוצגות כמה סצנות עצובות של השלטון הצ'כי.
- פאל הורבאט הצעיר (הצגה, בודפשט, 1936, התיאטרון הלאומי; הצגת בוגרי האוניברסיטאות המובטלים).
לבריות אופרטה
- ויקטוריה. אופרטה של פאל אברהם (בשלוש מערכות, 5 תמונות: מוזיקה: פאל אברהם, שירים: אימרה הרמט, הופעה: 21 בפברואר 1930 תיאטרון קיראי, בודפשט)
- מלכה מאוהבת (אופרטה, מלחין: מיקלוש ברדסקי)
- ורד הוואי (אופרטה בשלוש מערכות: מחבר משותף לספר הלימוד: אלפרד גרינוואלד, שירים גרמניים: Fritz Lehner-Beda, שירים הונגריים:אימרה הרמט)
- הוד מלכותו מסרב (אופרטה בשלוש מערכות, מוזיקה: פרנץ פלדש ; שירים: אימרה הרמט)
- שני משרתים (אופרטה בשלוש מערכות, מוזיקה: איבאן היבש)
- יוליה (אופרטה גדולה ב -3 מערכות, מוזיקה: פאל אברהם, שירים: אימרה הרמט, הופעה: 23 בדצמבר 1937, תיאטרון העיר, בודפשט)
- ברבור לבן (אופרטה בשלוש מערכות, ב -12 תמונות, מוזיקה: פאל אברהם, שירים: אימרה הרמט, הוצגה: 23 בדצמבר 1938, תיאטרון העיר, בודפשט)
- מלך הכסף (אופרטה בשלוש מערכות, מוזיקה: אקוש בוטיקאי
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|
.svg){kind=logo}
