אימרה אויווארי (במקור גרוסמן, בהונגרית: Ujvári Imre; סגד, 13 בפברואר 1902[1] – בודפשט, 25 בפברואר 1962)[2] היה עיתונאי, מבקר יהודי-הונגרי. בנו של הסופר והעיתונאי פטר אויווארי ואחיו של לאסלו אויווארי.
ביוגרפיה
אימרה אויווארי נולד במשפחה יהודית כבנם של פטר (פנחס לייב) אויווארי (גרוסמן) ושל ינקה פרנק. בשנת 1919 הצטרף לתנועת הסטודנטים הקומוניסטית. הוא היגר מהונגריה בשנת 1920 עם אביו ואחיו. תחילה התגוררו בטרנסילבניה, אחר כך בבראטיסלבה, בשני המקומות בהם גם אביו מצא עבודה. בין 1924 לבין 1927 התגורר בפריז ובשנת 1927 שב לבודפשט. כתביו פורסמו בכתבי עת ("סקירה חברתית", "חשיבה" וכו') וגם ב"תקופתנו" בטרנסילבניה. הוא הצליח לשרוד את השואה ובשנת 1945 עבד עבור ה"עם חופשי" (Szabad Nép), ה"חירות" (Szabadság) וה"לאום הונגרי" (Magyar Nemzet). מ-1950 עד 1952, הוא היה בעל טור בכתב העת "תיאטרון וקולנוע" וכתב מספר רב של ביקורות קולנוע. משנת 1957 עבד באיגוד העיתונאים. אשתו הייתה ולריה האֶן, איתה התחתן בשנת 1954.
ראו גם
- לקסיקון חדש של הספרות ההונגרית. עורך ראשי. פטר לאסלו. בודפשט, 1994.
- לקסיקון ספרותי הונגרי. עורך ראשי. בנדק מרסל. בודפשט, 1965-1963.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
