ב-1982 מינה הנשיא רונלד רייגן את האצ'ינסון כתובע פדרלי במחוז המערבי של ארקנסו. ב-1986 הוא התמודד ללא הצלחה בבחירות לסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור הדמוקרטי המכהן והמושל לשעבר דייל במפרס, וארבע שנים לאחר מכן נוצח על ידי וינסטון בראיינט בבחירות למשרת התובע הכללי של ארקנסו. ב-1996 הוא התמודד בהצלחה על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית, בו הוא ייצג את מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו עד שב-2001 מינה אותו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש כמנהל המנהל לאכיפת הסמים. ב-2003 מינה אותו בוש כתת-מזכיר ביטחון המולדת של ארצות הברית לביטחון הגבולות והתעבורה. ב-2005 פרש האצ'ינסון מתפקידיו בממשל בוש.
ב-2006 נבחר האצ'ינסון כמועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל ארקנסו, אך נוצח בבחירות הכלליות על ידי התובע הכללי של ארקנסו מייק ביבי. ב-2014 הוא היה שוב מועמד המפלגה, והפעם הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מייק רוס. ב-2018 הוא נבחר לכהונה שנייה כמושל ברוב של כמעט שני שלישים. בשל הגבלת כהונה, נמנע ממנו להיבחר לכהונה שלישית ב-2022, ובמקומו נבחרה שרה האקבי סנדרס.
ב-1982 מינה הנשיארונלד רייגן את האצ'ינסון כתובע פדרלי במחוז המערבי של ארקנסו. בגיל 31 הוא היה התובע הפדרלי הצעיר ביותר בארצות הברית. הוא עלה לכותרות ברמה הלאומיות כאשר ניהל בהצלחה את התביעה נגד ארגון העליונות הלבנה "הברית, החרב וזרוע האל" (The Covenant, the Sword, and the Arm of the Lord) שהוקם על ידי הפוליגמיסט ג'יימס אליסון (אנ'). הארגון ניהל עימות מזוין עם כוחות אכיפת חוק מקומיים, מדינתיים ופדרליים, שנמשך שלושה ימים. כתובע פדרלי, ניהל האצ'ינסון משא ומתן בדרכי שלום לסיום העימות המזוין.[1]
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1986 התמודד האצ'ינסון על מושב בסנאט של ארצות הברית מול הסנאטור המכהן והמושל לשעבר דייל במפרס. הייתה זו שנה מוצלחת עבור הדמוקרטים, והאצ'ינסון השיג תוצאה פחות טובה מהמועמד הרפובליקני שהתמודד מול במפרס ארבע שנים קודם לכן, ויליאם פ. "ביל" קלארק.
ב-1990 התמודד האצ'ינסון על תפקיד התובע הכללי של ארקנסו מול התובע המכהן וינסטון בראיינט, ונוצח בהפרש של 55 אחוזים מול 45 אחוזים מהקולות. יחד עם שפילד נלסון, שימש האצ'ינסון כיושב ראש שותף של המפלגה הרפובליקנית בארקנסו בשנים 1991–1995, מתוכם בארבע השנים האחרונות כיושב ראש במשרה מלאה. ב-1992 הוא שקל להתמודד שוב על מושב בסנאט מול במפרס, אך ויתר לטובתו של מייק האקבי, שנוצח על ידי במפרס.
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית
ב-1992 נבחר אחיו של האצ'ינסון, טים כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו, כאשר התפנה המושב בעקבות פרישתו של ג'ון פול האמרשמידט. ב-1996, כאשר החליט טים לא להתמודד על תקופת כהונה שלישית בבית הנבחרים כדי להתמודד על מושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה בעקבות פרישתו של דייוויד פריור, התמודד האצ'ינסון על המושב של אחיו וניצח.
במערכת בחירות זו, האצ'ינסון, שהחליט בתחילה להתמודד על מושב של מחוז סבסטיאן, שהתפנה בבית הנבחרים של ארקנסו, התמודד בסופו של דבר על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית וניצח את אן הנרי, ידידה ותיקה של ביל והילרי קלינטון. אף על פי שהנרי הוציאה כספים רבים יותר בהשוואה להאצ'ינסון במסע הבחירות, הנטייה הרפובליקנית של המחוז וסיועו של אחיו טים, הובילו אותו לניצחון עם 56 אחוזים של הקולות. במערכת בחירות זו ניצח טים האצ'ינסון ונבחר לסנאט, בו הוא כיהן תקופת כהונה אחת עד ל-2003.
ב-1998 נבחר האצ'ינסון לתקופת כהונה שנייה בבית הנבחרים בתוצאה טובה יותר כאשר גרף 81 אחוזים מהקולות. ב-2000 הוא נבחר ללא שהתמודדו מולו מועמדים יריבים.
במהלך כהונתו, קבע האצ'ינסון שיא הצבעות שמרני, כפי שעשה אחיו. הוא הוביל מאמצים למיגור נגע הסמים הבלתי חוקיים, במיוחד מתאמפטמין. ב-1999 הוא היה מעורב במאמצים לרפורמה בחוקי מימון הבחירות והגיש הצעה חלופית להצעת החוק של כריס שייז ומרטי מיהן, שאליה הוא התנגד על רקע "הליכתם רחוק מדי" בניסיון לאסור על תשדירי טלוויזיה מטעם ארגוני צד שלישי. הוא כן תמך בחוק הסנאט של ג'ון מקיין וראס פיינגולד.[3]
האצ'ינסון ניסה ללא הצלחה לשנות את הצעת חוק הרפורמה לחילוט נכסים אזרחיים שביקשה למנוע שימוש לרעה בסמכות המשטרה לתפוס רכוש פרטי רק על סמך חשד לקשר לחקירה פלילית כלשהי. התיקון שהוא הציע, לכאורה היה מסמיך את המשטרה להרוויח מכספי הסמים.[4]
בראשית 2005 הקים האצ'ינסטון בליטל רוק, בשותפות עם בטי גומן וקירק טומפקינס, חברת ייעוץ בשם האצ'ינסון גרופ, וקיבל חוזה של שנה אחת יחד עם משרד עורכי הדין ונאייבל בוושינגטון די. סי. כיושב הראש של העיסוק שלהם תחום ביטחון המולדת.[7] במרץ 2006 הסתיים החוזה שלו עם ונאייבל כדי שהוא יוכל להתמקד במסע הבחירות שלו למשרת המושל ובחברת הייעוץ שלו. בינואר 2007 הוא שב לשתף פעולה עם ונאייבל.[8]
ביוני 2006 דיווח העיתון ארקנסו דמוקרט-גאזט ששוויה של השקעה של האצ'ינסון בסכום של 2,800 דולר בתאגיד Fortress America Acquisition, חברה שהוא נתן לה שירותי ייעוץ, הגיע למיליון דולר לאחר שהחברה יצאה בהנפקה ראשונה לציבור. בדיווח העיתונאי נאמר שהאצ'ינסון לא היה יכול לממש את השקעתו במשך שנתיים נוספות. על ששת מחזיקי המניות המייסדים של החברה, בנוסף להאצ'ינסון, נמנו חבר בית הנבחרים לשעבר טום מקמילן, הסנאטור לשעבר דון ניקלס, וחברת הון עצמי שבין השותפים בה היה ראש ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי.
ב-4 במאי2006 מילא האצ'ינסון טופס גילוי נאות פיננסי שהוא נדרש להגיש כמועמד למשרת המושל. בטופס לא נכללו 200,000 המניות שבבעלותו ב-Fortress America, שנסחרו אז במחיר של חמישה דולר למניה. "זו השמטה בלבד", אמר האצ'ינסון כאשר נשאל על כך על ידי העיתונות ביוני.[9] ביום המחרת הוא הגיש דוח מתוקן.[10]
המשך פעילותו הפוליטית
בדצמבר 2010 הסכים האצ'ינסון לשמש כחבר ב"מיזם החוקה" (Constitution Project).[11] הוא אמר ל-Associated Press שהוא הסכים להצטרף בגלל שהוא האמין שהמיזם הוא "משהו שחשוב לביטחון הלאומי שלנו ולמלחמה שלנו בטרור".
בעקבות הטבח בבית הספר היסודי סנדי הוק, הקים איגוד הרובאים הלאומי כוח משימה של מומחים בתחומי ביטחון המולדת, הכשרת כוחות אכיפת חוק, וביטחון במוסדות חינוך כדי לבחון את תקני הביטחון בבתי הספר באזורים נבחרים בארצות הברית. מטרתו של כוח המשימה הייתה ליצור תוכנית מקיפה שתתייחס לביטחון הילדים בבתי הספר ולמנוע תקריות ירי כאלו בעתיד. האצ'ינסון הוביל את כוח המשימה. ב-2 באפריל2013 הוא הציג את תוכנית "המגן הלאומי לבתי הספר" (National School Shield) במסיבת עיתונאים במועדות העיתונות הלאומי.[12]
בחירות 2006
זמן קצר לאחר שובו לארקנסו, הכריז האצ'ינסון על מועמדותו למשרת המושל ב-2006. בתחילה, ניצב מולו מי שכיהן במשך שלוש תקופות כהונה כסגן המושל, וינטרופ פול רוקפלר, שהוביל בסקרים שלפני הבחירות המקדימות של הרפובליקנים. אך פרישתו של רוקפלר מהמרוץ ומותו הפתאומי בראשית 2006 הובילו את האצ'ינסון לנצח בבחירות המקדימות. בבחירות הכלליות הוא נוצח על ידי מועמד הדמוקרטים התובע הכללי של ארקנסו מייק ביבי.[13]
מושל ארקנסו
בחירות 2014
ב-2014 נבחר האצ'ינסון שוב כמועמד הרפובליקנים למשרת מושל ארקנסו. הוא זכה לתמיכתו של יושב ראש בית הנבחרים של ארקנסו דייבי קרטר.[14] ב-4 בנובמבר אותה שנה, לאחר שניצח בבחירות המקדימות של הרפובליקנים את קרטיס קולמן, הוא הביס את מועמד הדמוקרטים מייק רוס לאחר שזכה ב-55 אחוזים מהקולות, התוצאה הטובה ביותר של רפובליקני במרוץ למשרת המושל מאז תקופת השיקום. ניצחונו העניק לרפובליקנים גם שליטה מוחלטת בממשלת המדינה מאז תקופת השיקום.
בחירות 2018
ב-6 בנובמבר2018 נבחר האצ'ינסון לתקופת כהונה שנייה בניצחון סוחף לאחר שגרף 65 אחוזים מהקולות וניצח בכל מחוזות ארקנסו למעט שמונה. בשנה שהייתה גרועה ברמה הלאומית עבור המפלגה הרפובליקנית, הוא הצליח לזכות בניצחון הגדול ביותר עבור מועמד רפובליקני בהיסטוריה של ארקנסו.
בתקופת כהונתו של האצ'ינסון כמושל, חידשה ארקנסו את עונש המוות במדינה לאחר השעייתו ב-2005.[16] ב-2021, הראתה בדיקת DNA שממצאים על כלי רצח ועל חולצה מגואלת בדם מזירת רצח לא תאמו ללידל לי (אנ'), שהורשע והוצא להורג. האצ'ינסון הגן על ההוצאה להורג של לי באומרו, "ממצאי בדיקת ה-DNA שפורסמו היום לא מציגים שום ראיה חותכת כדי לערער [על פסק הדין של לי]".[17]
מדיניות בריאותית
כמושל, יישם האצ'ינסון דרישות עבודה לנרשמים למדיקאייד. כתוצאה מכך, בדצמבר 2018, איבדו כמעט 17,000 תושבי ארקנסו את ביטוח הבריאות שלהם, כאשר ההרשמה לתוכנית התאפשרה רק בשנה קלנדרית אחרת.[18]
הפלות מלאכותיות
בפברואר 2019 חתם האצ'ינסון על חוק שהטיל אחריות פלילית על הפלה מלאכותית במסגרת הפיכת פסק דין רו נגד וייד.[19] ב-9 במרץ2021 הוא חתם על חוק לאיסור כמעט מוחלט של הפלות. הוא אמר שהחוק מיועד "להכין את הקרקע לכך שבית המשפט העליון של ארצות הברית יהפוך את פסק הדין רו נגד וייד. הייתי מעדיף חקיקה שתחריג מקרי אונס וגילוי עריות, וזו דעתי העקבית, וציפיות אלו יגדילו את הסיכויים לבחינה מחדש של החוק על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית".[20] ב-8 במאי2022, הגיב האצ'ינסון להערות של מנהיג סיעת המיעוט בסנאט מיץ' מקונל בנוגע לאפשרות של העברת חוק פדרלי עתידי לאיסור על הפלות ברחבי ארצות הברית: "אם בית המשפט יהפוך על פניו את רו נגד וייד, הם אומרים שהחוקה לא מאפשרת זאת, כך שהם יחזירו זאת למדינות. ולשם מועדות פניו של הוויכוח הנמרץ. ושם אנו עומדים להתמודד עם דאגות לפן של החמלה".[21]
זכויות הלהט"בים
ב-2015 חתם האצ'ינסון על חוק שאסר על רשויות מקומיות להרחיב את ההגנות של זכויות האזרח ללהט"בים.[22] באותה עת, הייתה ארקנסו בין המדינות שאפשרו אפליה במקומות עבודה, בדיור ובעסקים על בסיס זהות מגדרית ונטייה מינית.[23] במרץ 2021 הוא חתם על חוק שהתיר לרופאים לסרב להעניק טיפול רפואי שלא במצב חירום ללהט"בים בהתבסס על התנגדות מוסרית.[24] באפריל 2021 הוא הטיל וטו על הצעת חוק שהגדירה התאמה מגדרית לקטינים באמצעות ניתוח או תרופות כבלתי חוקית, תוך שהוא הגדיר צעד זה כ"הישג עצום של הממשלה".[25] בהמשך עקף בית המחוקקים את הווטו של האצ'ינסון.[26]
מגפת הקורונה
באוגוסט 2021, חתם האצ'ינסון על חוק שאסר על בתי עסק ומוסדות ממשלתיים לדרוש הצגת הוכחה לקבלת חיסון נגד COVID-19 מעובדים ולקוחות כתנאי לכניסתם לבית העסק או למוסד.[27] בעוד שארקנסו חוותה גל של מקרי קורונה, הוא גם חתם על חוק שאסר על פקידי ממשל המדינה והממשל המקומי לאכוף עטית מסכות. מאוחר יותר הוא הביע חרטה על צעד זה.[28] בדצמבר אותה שנה שיבח האצ'ינסון את צעדי המדיניות של הנשיא ג'ו ביידן בנוגע למגפת הקורונה והודה לו על מאמציו בנוגע לחיסונים ועל פועלו נטול הפוליטיזציה בתגובת הממשל הפדרלי למגפה.[29] בינואר 2022 עודד האצ'ינסטון עסקים גדולים לא להיענות לדרישות החיסונים של ממשל ביידן.[30]
במאי 2022 הודיע האצ'ינסון שהוא ישקול התמודדות על נשיאות ארצות הברית בבחירות לנשיאות של 2024 גם אם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ יתמודד שוב, ושמועמדותו של טראמפ לא תהווה שיקול בהחלטתו להתמודד. הוא הוסיף, "אני חושב שהוא עשה הרבה דברים טובים לארץ שלנו, אך אנחנו זקוקים לכיוון שונה".[35] ב-2 באפריל2023, במהלך ראיון לכתב חדשות ABC ג'ונתן קארל, הכריז האצ'ינסון על מועמדותו לבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית של הרפובליקנים ב-2024.[36]
לקראת פתיחת מסע הבחירות שלו, אפיין האצ'ינסון את עצמו כמבקר של טראמפ, תוך שהוא קרא לנשיא לשעבר לפרוש מהמרוץ לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול במדינת ניו יורק.[37] לאחר שהוגש נגד טראמפ כתב אישום על ידי חבר מושבעים גדול פדרלי בפרשת הטיפול הלקוי במסמכים המסווגים, מתח האצ'ינסון ביקורת על מועמדים רפובליקנים אחרים על כך שהודיעו שיעניקו לטראמפ חנינה אם הם ייבחרו.[38] הוא גם דחה האשמות שהוטחו על ידי עמיתיו הרפובליקנים שמחלקת המשפטים של ארצות הברית רודפת אחר טראמפ.[39] האצ'ינסון יצא נגד החלטת הוועדה הרפובליקנית הלאומית לדרוש ממועמדים שמעוניינים לקחת חלק בעימות בבחירות המקדימות לחתום על הבטחת נאמנות שהם יתמכו במועמד הרפובליקני שייבחר, באומרו שהוא לא יצביע לטראמפ אם הוא יורשע על ידי בית משפט פדרלי. בשל תנאי העימות, ארגן האצ'ינסון פגישה של אנשי הוועדה הרפובליקנית הלאומית עם אחד מאנשי צוותו. איש הצוות, בשמו של האצ'ינסון, ביקש שהוועדה תתקן את הדרישות כך שיתאימו לאינטרסים שלו. בקשה זו נדחתה.[40] בסופו של דבר חתם האצ'ינסטון על ההתחייבות,[41] אך כאשר התבקשו המועמדים במהלך העימות להניף את ידם אם הם יתמכו בטראמפ כמועמד המפלגה אם הוא יורשע, היו האצ'ינסון ומושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי היחידים שלא הסכימו לעשות כן.[42]
מאז לא עלה בידו של האצ'ינסון להגיע להשתתפות בעימותים. אחוזי התמיכה בו בסקרים נותרו חד-ספרתיים והגיעו בסופו של דבר לכאחוז אחד בודד.[43] ב-16 בינואר הוא פרש מן המרוץ,[44] יום לאחר שהוא זכה ב-191 קולות בלבד באספות הבחירה באיווה, פחות קולות מכל אחד מהמועמדים האחרים,[45] כולל המועמד הכמעט לא ידוע, ראיין בינקלי.[46] בעקבות פרישתו של האצ'ינסון מן המרוץ, פרסמה הוועדה הדמוקרטית הלאומית הצהרה בה היא לעגה למסע הבחירות שלו, "חדשות אלו הכו בהלם את אלו מאיתנו שלא יכלו להישבע שהוא כבר נשר מהמרוץ".[47] הצהרה זו עוררה גינויים מצד שמרנים מתנגדי טראמפ שנזפו במפרסמיה שתקפו את מי שחלק איתם את ההתנגדות לטראמפ.[48] מאוחר יותר קרא ראש סגל הבית הלבןג'ף זיינטס לוועדה הדמוקרטית הלאומית להתנצל בפני האצ'ינסון.[47] ימים ספורים לפני הבחירות המקדימות בניו המפשייר הודיע האצ'ינסון על תמיכתו בניקי היילי.[49]
חיים אישיים
להאצ'ינסון ולרעייתו סוזאן בורל ארבעה ילדים.
אחיו הבכור של האצ'ינסון, טים (אנ') כיהן לפניו במושב מחוז הבחירה השלישי של ארקנסו בבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בסנאט של ארצות הברית בשנים 1997–2003 כאשר הובס בניסיונו להיבחר לכהונה נוספת בסנאט על ידי התובע הכללי של ארקנסו, הדמוקרט מארק פריור ב-2002. שני האחים הם בוגרי אוניברסיטת בוב ג'ונס. שני ילדיו של טים, התאומים הזהים ג'רמי וטימותי צ'אד האצ'ינסון, היו התאומים הזהים הראשונים שכיהנו יחדיו בבית הנבחרים של ארקנסו. אייסה האצ'ינסון הוא גיסו של חבר הסנאט לשעבר של ארקנסו, קים הנדרן, שב-1958 נשא לאישה את אחותו של האצ'ינסון, מרילי.בנם, חבר הסנאט המדינתי מטעם מחוז הבחירה השני, ג'ים הנדרן, הוא אחיינו של האצ'ינסון.