בתחום התכנון העירוני אזורי חיץ נוצרים לרוב ליצירת הפרדה פיזית בין אזורים עם ייעוד קרקע שונה. פעמים רבות הפיתוח העירוני באזורי החיץ מוגבל, הם הינם אזורים מיוערים או אזורים עם פארקים,[2] ובמקרים רבים הם נועדו לשמש את התושבים לצורך פעילויות פנאי. אזורי חיץ עירוניים אשר במקרים רבות מקיפים ערים, מסייעים לבלום את ההתפשטות העירונית. כמו כן, לעיתים קיימים גם אזורי חיץ בערים הממוקמים בין אזורי תעשייה לשכונות מגורים אשר נועדו למזער את ההשפעות של הפעילות התעשייתית על התושבים בשכונות המגורים מרעש, זיהום אוויר, ותוצרי לוואי תעשייתיים אחרים.
במקרים אחרים אזורי חיץ מוקמים לצורך שימור מערכות אקולוגיות. במקרים הללו הם לרוב מקיפים או ממוקמים בסמוכים לשמורות טבע, ונועדו למזער את ההשפעה של הפעילויות האנושיות על בתי גידול של בעלי החיים.[3]
