אורי (אוריאל) פלטי (נולד ב-23 במאי1954) הוא משפטן ודיפלומט ישראלי, שהיה מתאם שיחות השלום עם ירדן, ושכיהן, בין היתר, כקונסול הכללי של ישראל בפילדלפיה וכשגריר ישראל בניגריה.
ביוגרפיה
פלטי נולד בירושלים בבית החולים משגב לדך וגדל בשכונת רסקו. אמו, חנה פלטי לבית פרגר, התנדבה לצבא הבריטי ושירתה בזמן מלחמת העולם השנייה כנהגת משאית בחיל העזר לנשים.[1] סבו (אבי אמו) היה ד"ר יוסף פרגר, תושב חיפה ומראשוני הפסיכיאטרים בצפון הארץ. גם חנה וגם אביו, ג'ורג' פפה (גרשון פלטי), היו ילידי גרמניה ומראשוני העובדים במשרד החוץ בשנים שלאחר קום המדינה. חנה הייתה אחת מעובדות הלשכה של שר החוץ (וראש הממשלה השני של מדינת ישראל) משה שרת, ושרת כותב ביומנו, כי ביום שבו נולד פלטי הגיעו הוא ורעייתו צפורה לבית החולים 'משגב לדך', כדי לבקר את הרך הנולד ואת אמו.[2] לפלטי אחות אחת, אורה שולמית (שולי) יצחקי, צעירה ממנו, מורה במקצועה. בשנת 1958, בהיותו בן ארבע, נפטר אביו בזמן שירותו בשגרירות ישראל בלונדון[3] ואמו גידלה לבדה אותו ואת אחותו. בילדותו למד בבית ספר יסודי ע"ש יוסף לוריא ובהמשך בתיכון שליד האוניברסיטה (סיים ב-1972). במקביל ללימודיו התיכוניים היה חבר בשבט מודיעין - צופי ירושלים.
עם סיום הלימודים יצא לשנת שירות ב"גרעין רֵעים" הראשון של תנועת הצופים לירוחם.
הוא התגייס לשרות צבאי בנובמבר 1973, מיד לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים, שבה נפלו שניים מחבריו הטובים לספסל הלימודים: בן גולן[4] וגיורא מייזלר.[5] שמו של פלטי מופיע ברשימת התודות המלווה את הסרט גחליליות, שיצר הבמאי גילי מייזלר על אחיו גיורא.[6] פלטי שירת, בסדיר ובקבע, במשך חמש שנים ושימש כמפקד יחידת ההסברה לחיילים בירושלים. בקיץ 1982 במלחמת לבנון הראשונה שימש, במסגרת שירותו במילואים, כמפקד חמ"ל הסברה. הוא סיים את שירותו בצה"ל בדרגת רב-סרן.
לאחר מכן השתלב בסגל משרד החוץ. בכך היה פלטי ליוצא דופן, כי הוא נכנס למשרד החוץ דרך התמחותו במשפטים, בעוד שמסלול ההתקבלות הרגיל למשרד החוץ עבר דרך קורס הצוערים של המשרד. פלטי מילא במשרד החוץ שורה של תפקידים עד ליציאתו לגמלאות.
בשנת 1994 התמנה למתאם שיחות השלום עם ירדן (כשבראש משלחת ישראל לשיחות עמד אליקים רובינשטיין).
בשנת 1995 התמנה לסגן הקונסול הכללי בקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס (קונסוליה שתחום אחריותה הוא דרום-מערב ארצות הברית).
עם חזרתו לישראל שימש כאיש הקשר בין משרד החוץ לצה"ל.
בשנת 2004 חזר פלטי לארצות הברית כקונסול הכללי של ישראל בפילדלפיה.[7] בהמשך עסק פלטי בהבאת קבוצות של סטודנטים יהודים- אמריקנים לישראל לפרקי זמן קצובים כדי שירכשו ידע בנושאים ישראליים.
בשנים 2012-2016 שירת כשגריר ישראל בניגריה. בתקופת כהונתו כשגריר, יצר פלטי קשרים חמים עם נשיא ניגריה גודלאק ג'ונתן, וקשרים אלה השפיעו, בין היתר, על הצבעתה של ניגריה באו"ם לטובתה של ישראל.[8]
בשנת 2017 פרש פלטי לגמלאות לאחר 35 שנות שירות במשרד החוץ.
פלטי היה גם חבר ועד ההנהלה של "העמותה למורשת משה שרת", שהחלה לפעול בשנת 1995 במטרה לרכז, לאגור ולקטלג את כתבי משה שרת בשנות פעילותו היישובית והממלכתית בתקופה 1916-1965, ולהוציא לאור כתבים אלה בצורה מסודרת ומוערת.[9]
חיים אישיים
אב לבת ובן בוגרים: שירה (עורכת דין) ואיתי (איש היי-טק). אם ילדיו היא איילת לבית עירון.
אוריאל פלטי, "אליקים רובינשטיין - עושה השלום", בתוך הספר: אהרן ברק, מרים מרקוביץ-ביטון, אילה פרוקצ'יה, רינת סופר (עורכים), ספר אליקים רובינשטיין, הוצאת נבו, 2020, עמ' 187-198
^שרת כותב ביומנו (יום ב', 24.5) "בשורת הבוקר - חנה פראגר ילדה בן למזל טוב. השמחה במעון משרד החוץ". והוא מוסיף בהמשך: "לקחתי את ציפורה ונסענו לבקר את חנה פראגר הקורנת מאושר בבית החולים "משגב לדך"...גם את התינוק ראינו ומצאנוהו מושלם בכל אבריו" (משה שרת, יומן אישי: יומנו של שר החוץ וראש הממשלה, 1957-1953, תל אביב, ספרית מעריב, 1978).
^לאחר מותו הוציאו חבריו של ג'ורג' פפה ספרון לזכרו: ג'ורג' פפה (גרשון פלטי) במלאת שלוש שנים לפטירתו, גבעת חיים, הוצאת ידידיו-חבריו, תשכ"א (1961). הספרון מוקדש לחייו, פעילותו, ואמונתו הציונית של ג'ורג' פפה.
^בן גולן, באתר יזכור אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
^גיורא מייזלר, באתר יזכור אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
_Palti_-_Israeli_Ambassador.jpg)
