החברה הוקמה ב-1863 על ידי אדם אופל. בתחילת דרכה ייצרה מוצרים לבית, אופניים ומכונות תפירה. תוך זמן קצר הפכה לחברה המובילה בתחומים אלו באירופה. בשנת 1895 מת מייסד החברה ובעלות החברה עברה לידי קארל בנו. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1898 יוצרה המכונית הראשונה של החברה, אופל פטנט מוטור ווגן לוטסמן.
בשנת 1901 נחתם הסכם בין חברת אופל לחברת 'דארק' הצרפתית שהייתה יצרנית מכוניות מוכרת בצרפת דאז. לאחר ההסכם התמזגו שתי החברות ויצרו מכוניות תחת השם 'אופל דארק'. הרכבים היו בנויים על שילדת דארק אך שאר הרכיבים היו של אופל. הרכבים יוצרו עם מנוע בעל שני צילינדרים. בשנת 1907 תם ההסכם בין שתי החברות, הופסק יצור 'אופל דארק' וכל אחת מהחברות המשיכה לבדה. חברת 'דארק' פשטה את הרגל בשנת 1909 ונקנתה על ידי חברה איטלקית שעם השנים הפכה לאלפא רומיאו ואופל המשיכה לייצר מכוניות, אופנועים ואופניים לבדה.
בין השנים 1909-1910 ייצרה החברה את דגם האופל 4/8 PS.
ב-1911 פרצה שרפה גדולה במפעלי אופל והמפעל נהרס כליל. לאחר השרפה נבנה מפעל חדש וגדול יותר ועד שנת 1913 הפכה 'אופל' לחברה המובילה בגרמניה ביצור מכוניות, אופנועים ואופניים. במרץ 1929 קנתה ג'נרל מוטורס 80% מחברת אופל ובשנת 1931 השלימה את ה-20% הנותרים. משפחת אופל הרוויחה 33.3 מיליון דולר מהמכירה. בשנת 1937 הפסיקה אופל לייצר אופניים.
לאחר עליית הנאצים לשלטון, הולאמה החברה על ידיהם ב-1940, והופסק יצור מכוניות למטרות אזרחיות. חברת אופל ייצרה עבור הצבא הגרמני משאיות רבות מדגם "בליץ". דגם זה שימש במחנה ההשמדה חלמנו כמשאיות השמדה, בהן נרצחו מאות אלפי יהודים בחניקת גז. עד היום אופל, כמו חברות רבות אחרות, אינה מפרטת את פעולותיה ותרומתה לפעולות המשטר הנאצי, ובאתר הרשמי של החברה לא ניתן לראות כל זכר לכך. בתקופת מלחמת העולם השנייה שני המפעלים ברוסלסהיים ובברנדנבורג נפגעו קשות. רק בשנת 1947 שב ייצור מכוניות למטרות אזרחיות עם הדגם החדש אופל אולימפיה. ב-1948 חזרה ג'נרל מוטורס להחזיק בחברה.
דגם אופל קדט היה בסיס לפיתוח וייצור מכונית דייהו רייסר על ידי הקוריאנים.
בשנת 2008 יצרה חברת אופל את הדגם אינסיגניה (Insignia) שזכתה לתואר מכונית השנה, מכונית מנהלים בעלת 4 או 5 דלתות וסטיישן[3]. הדגם הבכיר זכה לתוספות ממחלקת הספורט של אופל- OPC
יבוא לישראל
מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה חברת "ליאו גולדברג בע"מ" בעלת הזיכיון ליבוא רכבי אופל לישראל. בשנת 1993 התאחדה חברת "ליאו גולדברג" עם חברת "חברת המזרח לשיווק מכוניות" ליצירת חברת יוניברסל מוטורס ישראל (UMI) שהמשיכה לייבא את רכבי אופל. בשנת 2010 עבר הזיכיון לקבוצת שלמה, לאחר שקבוצת UMI הזניחה את שיווק המותג בישראל וחברת אופל החליטה לחפש יבואן אחר בישראל[4].
בשנת 2019 עבר זיכיון היבוא מקבוצת "שלמה" לקבוצת לובינסקי, יבואנית פיז'ו סיטרואן. לאחר שבאוגוסט 2017 נמכרה אופל לקבוצת פיז'ו-סיטרואן ואת ההחלטה על העברת הזיכיון בישראל קיבלו אנשי היצרנית החדשה במסגרת תהליך הבחינה של מערך השיווק הבין לאומי[5].
נתוני מכירות
על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר רכבים פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[6]:
שנה
מכירות
מיקום כללי
% שינוי
2019
915
27
-72.2
2018
3,297
21
-24.4
2017
4,360
20
-15.4
2016
5,156
17
5.1
2015
4,908
17
8.8
2014
4,511
16
-17.9
2013
5,495
16
27.3
2012
4,316
16
5.0
2011
4,109
17
362.7
2010
888
26
469.2
דגמים
דגמים נוכחיים
אופל אדם רכב מקטגוריית המיני "אופנתי", הקרוי על שם מייסד החברה. האדם משווק כמתחרה ישיר לפיאט 500, כשמרכבו דומה לזה של ה-500. מצויד במנוע בנפח 1.0 או 1.4 ל׳. ישנה לו גם גרסה דמוית-קרוסאובר בשם Rocks, עם הגבהת מרכב קלה וחצאיות פלסטיק מהצדדים.
אופל קארל בעוד האדם האופנתי נקרא על שם מייסד החברה, הדגם השגרתי קרוי על שם בנו. מהלך זה דומה למה שעשו בפיאט, שהשיקו גם את ה-500 וגם את הפנדה. לדגם מנוע בנפח ליטר אחד אטמוספירי שמשודך לתיבת חמישה הילוכים ידנית או ארבעה הילוכים אוטומטית. הדגם אינו משווק בישראל.
אופל קורסה רכב בקטגוריית הסופרמיני. הקורסה עברה בדורה האחרון מתיחת פנים מקיפה - מבפנים ומבחוץ, הכוללת שדרוגים טכנולוגיים ועיצוביים משמעותיים, אף על פי שמבוססת על הפלטפורמה של הגרסה הקודמת לה. מתחרה ברכבים כגון יונדאי i20 ורנו קליאו. החל מ-2021 נמכרת הקורסה גם כדגם הרכב החשמלי של אופל (בשם אופל קורסה - e).
אופל אסטרה משפחתית קומפקטית. האסטרה משווקת בדורה החדש (K) במרכבים האצ׳בק 5 דלתות וסטיישן, בעת שמרכבי הסדאן וההאצ׳בק 3 דלתות (GTC) עדיין משווקים בדור הקודם (J). עיצוב האסטרה החדשה הן מבפנים והן מבחוץ, מהווה שינוי משמעותי ביחס לדור הקודם[7]. בתוך הרכב נמצא מסך מולטימדיה בגודל "7 ותמיכה מלאה ב-Apple CarPlay בעברית, בקרת שיוט, קישוריות Bluetooth ועוד. האסטרה K שוקלת כ-200 ק״ג פחות ביחס לדורה הקודם, ומוצעת עם מנוע טורבו-בנזין יחיד בנפח 1.4 ל׳ המפיק 150 כ״ס. הדגם זכה בתואר "מכונית השנה באירופה" לשנת 2016[8]. ממתחריה העיקריים: פולקסווגן גולף, סוזוקי קרוסאובר.
אופל מוקה קרוסאובר עירוני, מבוסס על האסטרה. בסוף שנת 2016 עבר הדגם מתיחת פנים שאחריה נקרא "מוקה X". מתיחת הפנים כללה עדכון חיצוני קל שהתבטא בעיקר בהחלפת הגריל. תא הנוסעים עבר שינוי משמעותי יותר, כאשר מסך המולטימדיה הוחלף בזה המודרני וירד למרכז הקונסולה, מה שיצר דמיון רב לתא הנוסעים של האסטרה. מוצע עם מנוע ה-1.4 ל׳ טורבו-בנזין (150 כ״ס) המוכר של אופל. מתחריו העיקריים הם רנו קפצ׳ור וטויוטה CH-R.
אופל קרוסלנד דגם פנאי קטן שמתחרה בדגמים כגון סיאט ארונה ומאזדה CX-3. הדגם מחליף את המריבה שהיה בעל מבנה ייחודי, עם דלתות אחוריות הנפתחות הפוך מהרגיל (תצורה המכונה "דלתות התאבדות"). הדגם מתבסס על מכלולים של סיטרואן C3-אייר קרוס, עם אותם מנועים ותיבות הילוכים, שבראשן מנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין ותיבת הילוכים אוטומטית[10].
אופל גרנדלנד דגם פנאי קומפקטי שפותח יחד עם פיג'ו וחולק מכלולים עם פיג'ו 3008. הדגם משווק בישראל עם מנוע בנזין בנפח 1.2 ליטר עם מגדש טורבו שמפיק 130 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת שישה הילוכים.
לאופל גם חטיבות ספורט שמשווקות גרסאות עם מנועים מחוזקים ועיצוב ספורטיבי יותר לדגמים הרגילים. בעבר השתמשה החברה בכינוי GSI לסימון הגרסאות הספורטיביות, ועם השנים עברה לכינוי OPC. בדור הקודם של מכונית המנהלים אינסגניה הוצעה גרסת OPC עם מנוע טורבו בנפח 2.0 ליטר. כיום מוצעת תחת השם OPC גרסה מחוזקת לדגם הסופרמיני קורסה, עם מנוע 1.6 טורבו בנזין שמפיק 210 כ"ס. בנוסף הודיעה אופל על שיווק גרסאות GSI מחדש, שהן מעין גרסאות ביניים בין הדגמים הרגילים לדגמי חטיבת OPC. במסגרת חטיבת GSI ישווקו משנת 2019 האינסגניה והקורסה.
^Posthumus, Cyril; Richmond, Dave (1978). Motorräder gestern und heute [Motorcycles yesterday and today] (in German). Heyne. p. 15. ISBN 3-453-52080-7.