|
אהרן ניר
אהרן ניר (פוליבוי) (1900[1] – 15 במרץ 1955) היה סופר והוגה ישראלי.
ביוגרפיה
אהרן בן לוי יצחק[2] פוליבוי היה נינו של ר' יעקב ורטמן אב"ד טרנובקה (בן ר' אברהם אב"ד טרנובקה, וחתנו של ר' רפאל מברשד), שעלה לארץ ישראל בשנת תרכ"ו (1865). היה מראשוני מוסמכיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.[3]
בשנות ה-20 שימש במשך מספר שנים כמזכירו של ח"נ ביאליק.
בשנת תרפ"ח-1928 פרסם בהוצאת "כתובים" מונוגרפיה קצרה על שניאור זקש, שנולדה מתוך מחקר שערך בלימודיו במסגרת סמינר לספרות העברית החדשה אצל פרופ' יוסף קלוזנר.
פרסם פרקי הגות בכתבי עת ספרותיים בארץ.
בשנת תשי"ד-1954 פרסם בהוצאת "דביר" ספר הגות ומחשבה בשם "בין השעיפים" – מחרוזת הגיונות על אמונה ולבטי אמונה, המוות ותודעת המוות, האישה כניגוד לתורשת המוות, היצירה והיוצר.
אהרן ניר נפטר באביב 1955 בתל אביב לאחר שנים של מחלה.
נקבר בבית העלמין קריית שאול.[2]
הותיר כתבים בכתב יד.
ספריו
- שניאור זק"ש, תל אביב: כתובים, תרפ"ח.
- בין השׂעִפִּים: הגיונות, תל אביב: דביר, תשי"ד.
תרגומיו
- נ. ר. דוניץ, שאול המלך; עברית: א’ בן-לוי, תל אביב: י’ שמעוני, תש"ו.
- נ. ר. דוניץ, דוד ושאול; עברית: א’ בן-לוי, תל אביב: י’ שמעוני, 1946.
- אמיליו סלגרי (אנ'), איש האש; עברית: א’ בן-לוי, תל אביב: יזרעאל, תש"י.
- ז'ול וורן, שר העולם; תרגם: א. בן-לוי, תל אביב: י’ שמעוני, 1951.
קישורים חיצוניים
- אהרן ניר (פוליבוי), דבר, 16 במרץ 1955 (נקרולוג)
- ש. שלום, לזכר נעדרים: אהרן ניר, דבר, 24 במרץ 1955
- ג’ בר-צבי [=גדליהו אמיתי], עיירתנו טרנובקה: פרקי זיכרון ומצבה, מהדורה ב' מורחבת, תל אביב: יוצאי טרנובקה על ידי הוצאת ספרים יזרעאל, תשל"ב, עמ' 52 (ספר יזכור לקהילת טרנובקה, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 56)
- אהרן ניר, דף שער בספרייה הלאומית
- אהרן ניר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו:
הערות שוליים
|
|
