בוהרוד נולד בשיקגו ב-1907, בנו של בעל מכולת מהגר יהודי מסרביה. בוהרוד למד בבית הספר לאמנות של שיקגו ובליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק בין השנים 1926 ו-1930.[2] בהיותו בליגת הסטודנטים לאמנות, בוהרוד הושפע מג'ון סלואן ובחר בנושאים שכללו את הסביבה שלו.
קריירה
הוא חזר לשיקגו ב-1930 שם צייר נופים של העיר ותיעד את חיי מעמד הפועלים.[3] בסופו של דבר הוא זכה במלגת גוגנהיים שאפשרה לו לטייל ברחבי הארץ, לצייר את הנופים האמריקאים. עבודתו המוקדמת זיכתה אותו לשבחים רבים כצייר ויוצר הדפסים חברתי וריאליסט אזורי חשוב, ועבודתו שווקה דרך Associated American Artists בניו יורק.[4] בוהרוד השלים שלושה ציורי קיר שהוזמנו עבור המדור לאמנויות יפות של משרדי האוצר באילינוי; ונדליה ב-1935, גטסבורג ב-1938 וקלינטון ב-1939.[5]
במהלך מלחמת העולם השנייה עבד בוהרוד כאמן; תחילה באוקיינוס השקט עבור יחידת אמנות המלחמה של חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית,[6] אחר כך במגזין Europe for Life. בשנת 1948, הוא קיבל תפקיד כאמן, שירש את ג'ון סטיוארט קארי, באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ונשאר בתפקיד זה עד 1973.
ההיסטוריה האמריקאית
ב-1951, בוהרוד נבחר לאקדמיה הלאומית לעיצוב כחבר שותף, והפך לחבר מלא ב-1953.[7]
הוא מת מסרטן הכבד בביתו ליד מדיסון, ויסקונסין ב-3 באפריל 1992, בגיל 84.
יצירה
בשנות ה-50, בוהרוד פיתח את סגנון ציורי טבע דומם ריאליסטיים במיוחד, המעניקים אשליה של חיים אמיתיים. זה היה הסגנון שאיתו הוא זכה להכרה בינלאומית. "דגי פלסטיק, ברווזי גומי, בובות שבורות, חיילי צעצוע, מזכרות מכל סוג מוצאות את דרכן וממלאות את יצירותיו של אהרון בוהרוד. בכך, החפצים מקבלים משמעויות העולה בהרבה על המקוריות שלהם, ומקבלים חשיבות שמעולם לא במקור. המיועדים להם... יצירותיו לובשות לרוב צורה של בדיחות חזותיות, חידות או משחקי מילים שבהם האמן נהנה מהמשמעויות הכפולות של מילים נפוצות. לבוהרוד היה חוש הומור מפותח, אבל מתחתיו היה בסיס של רצינות גבוהה - לעיתים קרובות כביקורת על האיוולת והטיפשות של האנושות, על מעשיו ודאגותיו, כפי שמתבטאים בקצב המהיר של זרם מתפתל - מחזה החיים."
