סמית' עבד גם במגזר הפרטי, היה מתווך וכן מומחה לשיווק בענף הדיור. בבחירות 1998 נבחר סמית' אל בית המחוקקים של נברסקה, לאחר שגבר על נציגת מחוז הבחירה המכהנת, ג'ויס הילמן, עם 55% מקולות הבוחרים. ב-2002 נבחר מחדש לאחר שהתמודד ללא התנגדות. בבחירות אמצע הכהונה של שנת 2006, התמודד סמית' לייצוג מחוז הקונגרס השלישי של נברסקה בבית הנבחרים של ארצות הברית. נציג המחוז המכהן, טום אוסבורן, פרש מהקונגרס לשם התמודדותו למושל המדינה.
במשך זמן מה, נחשב סמית' למי שעתיד בבירור לנצח בבחירות לבית הנבחרים במחוז הקונגרס השלישי. מחוז זה הוא מעוז רפובליקני מובהק, בו מועמדים לנשיאות ארצות הברית גורפים באופן שגרתי כ-70 אחוזים או יותר מהקולות. עם זאת, ניהול מסע הבחירות במחוז הוא מאתגר: המחוז משתרע על כמעט 170,000 קילומטר רבוע, שני אזורי זמן ועל פני 68.5 מתוך 93 מחוזות נברסקה (אחד מהם, מחוז צ'רי, גדול יותר ממדינת קונטיקט כולה). עם זאת, המועמד הדמוקרטי סקוט קליב קגייס כספים יותר מכל דמוקרט אחר שהתמודד במחוז זה עשרות שנים. בסך הכל, המירוץ בין סמית' לקליב היה היקר ביותר בהיסטוריה של המחוז מאז קיבל את תצורתו הנוכחית ב-1963. ככל שהמרוץ נעשה תחרותי מהצפוי, זכה סמית' לתשומת לב לאומית מוועדת הקמפיין של הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים[2]. אפילו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש הגיע לנברסקה במהלך הבחירות כדי לקדם את מסע הבחירות של סמית', שבסופו של דבר גבר על קליב בפער של 10%.
