כשאדנין נקשר לפחמימהריבוז בקשר גליקוזידי מתקבל הנוקלאוזידאדנוזין (Adenosine). כשאדנוזין נקשר לקבוצת זרחה מתקבל הנוקלאוטידאדנוזין חד-זרחתי או אדנוזין מונופוספט (AMP), המשתתף באופן ישיר בבניין RNA. הנוקלאוטיד המשתתף בבניין ה-DNA נבדל בכך שהפחמימה שבו, דאוקסיריבוז, חסרה אטוםחמצן אחד. אדנין נקשר בזיווג בסיסים לתימין (במקרה של דנ"א) או לאורציל (במקרה של רנ"א) באמצעות שני קשרי מימן.
כששלוש קבוצות זרחה קשורות לאדנוזין מתקבל הנוקלאוטיד אדנוזין תלת-זרחתי או אדנוזין טריפוספט (ATP), אחת התרכובות החשובות ביותר בכל היצורים החיים[דרוש מקור]. ATP משמש כ"מטבע אנרגיה" בתא; כשאחת מקבוצות הזרחה ניתקת ממנו מתקבל ADP ומשתחררת אנרגיה רבה, שהתא יכול להשתמש בה להתנעת תהליכים דורשי אנרגיה (תגובות אנדותרמיות). בנוסף, אדנין הוא חלק מהקואנזימיםNAD ו-FAD, המשמשים כנשאי אלקטרונים ואשר חיוניים אף הם בכל היצורים החיים[דרוש מקור].
הנוקלאוטיד AMP מסוגל להיסגר לטבעת וליצור AMP מעגלי (cAMP). תרכובת זו משמשת כ"שליח" חשוב ביותר של אותות תוך-תאיים, ואף היא חיונית בכל היצורים החיים[דרוש מקור].
בעבר נחשב אדנין לוויטמין חיוני וסומן כ-B4, אבל היום הוא כבר לא נחשב לוויטמין.
