אדן (אהרון) קלמן (במקור אהרון קוֹהְן (הגרסה ההונגרית-אוסטרית לכהן),[1] בהונגרית: Kálmán Ödön; קונסנטמארטון, 26 באוקטובר 1886 – בודפשט, 11 במרץ 1951)[2] היה הרב הראשי של העיר יאסברן בשנים 1911 עד 1921, היה בין 1921 הרב הראשי של קבניה (כיום רובע 10 של בודפשט) בשנים 1935 עד 1950 היה פרופסור בבית המדרש לרבנים בבודפשט שהוא אחד מבוגריו.
ביוגרפיה
אדן (אהרון) קלמן הוא בנם של יאנוש קוהן ושל רגינה קוהן. בין השנים 1906–1911 היה תלמיד בית המדרש לרבנים בבודפשט. בתקופה זו למד שנה גם בבית המדרש לרבנים בוורוצלב. בשנת 1910 הגן בהצלחה על עבודת הדוקטורט שלו בפקולטה למדעי הרוח של "האוניברסיטה ההונגרית המלכותית" (ששינתה את שמה תחילה ל"אוניברסיטת פאזמאני פטר" ולאחר מכן לאוניברסיטת אטווש לוראנד). ב-24 בינואר 1912 עבר את בחינת הסמיכה לרבנות לפני הוועדה בראשות ד"ר הרב יעקב שטיינהרץ והוסמך כרב. הוא הוזמן לרב ביאסברן (עיר של כ-30,000 תושבים בהונגריה) ולאחר מכן רב ראשי של העיר. שם שירת את קהילתו במשך 10 שנים, במהלכן שימש כרב צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא נקרא לעיר קבניה (כיום כ-78,000 תושבים) בשנת 1921, ונבחר שם לרב ולאחר מכן כרב הראשי של כל הקהילה היהודית (העצמאית דאז) של קבניה.
כתביו, מאמריו ומחקריו הארוכים והקצרים יותר הופיעו בין היתר בספרי השנה של האגודה הספרותית היהודית-הונגרית (IMIT), בכתב העת סקירה יהודית-הונגרית, ב"מאות" (Századok), ב"עלון האוניברסלי לפילולוגיה" (Egyetemes Philologiai Közlöny), ב"אלמנאך היהודי-הונגרי", בכתב העת היהודי החשוב עבר ועתיד, ב"שוויון" (Egyenlőség) וב"בית הכנסת ההונגרי" (Magyar Zsinagóga). קברו נמצא בחלקת הרבנים של בית הקברות היהודי ברקושקרסטור.
חייו הפרטיים
ב-28 בינואר 1912 בבודפשט, התחתן עם בתם של וילמוש שטראסר ושל רגינה פולצ'ק, מרגיט שטראסר (1891–1963).[3] [4]
ילדיהם:
הנצחה
גולת הכותרת של יצירתו הוא "ספר הרב" (בודפשט, 1940), שהפך למדריך היומיום של הרבנים בהונגריה במשך דורות.
עבודותיו
- ספר הרב (1940)
- התיישבות היהודים ביאסשאג (1916)
- ממתי נקראים היאסים פלשתים (1916)
- הפלטין יוז'ף מגן על יהודי היאסשאג (1916)
- מאה השנים של מדע הדת השוואתית (1948) IMIT
- קריאות היסטוריות יהודיות (1931)
לקריאה נוספת
הערות שוליים
