אֶדְלֶר (בגרמנית: Edler - "אציל") הוא היה תואר אצולה הנמוך ביותר בין "תוארי אצולת השירות"[1] במרחב הגרמני, האימפריה הרומית הקדושה ויורשותיה. הוא נמצא מתחת לתואר ריטר. תואר אדלר נמצא מעל אצולה ללא תארים שמורשים להוסיף רק von ("של", סיומת -י) לפני שם משפחה. התואר בוטל בשנת 1919.
התואר הוענק בדרך כלל לפקידי ממשל וקצינים וכמו כן למקבלי הדרגה הנמוכה של עיטורי מסדר. התואר עבר בירושה.
בימי הביניים, תחת השיטה הפיאודלית (באירופה ובמקומות אחרים), מי שהחזיקו בנחלה היו בדרך כלל בני האצולה, לכן תואר האצולה כלל את שם הנחלה עם קידומת "פון" (von) או "צו". במאות ה-18, ה-19 ותחילת המאה ה-20 נוהג הענקת "תוארי אצולת השירות" (Nobles of the Robe) הפך לנפוץ, ומתוך מסורת, על מנת להדמות לתוארי האצולה האחרים, גם תואר אדלר בא עם קידומת "פון" או "צו" לפני שם המשפחה, במקום שם הנחלה הפאודלית.
^דרגה זו מסמלת העלאה למעמד אצולה של מצטיינים שאינם בני אצולה עקב השירות הצבאי הנושאים בתואר Ritter ("אביר") או השירות האזרחי, הנושאים בתואר Edler הניתן לבעלי משרות ציבוריות ולבורגנים בעלי ממון אותם מעוניין הכתר להוקיר.
