אגודת אמני המהפכה הרוסית

אגודת אמני המהפכה הרוסית; באנגלית: Association of Artists of Revolutionary Russia ‏ (1932-1922) הייתה קבוצת אמנים בברית המועצות . חברים בקבוצה זכו לאהדה כיוצרים לגיטימיים של הרעיונות הקומוניסטיים בעולם האמנות, תוך גיבוש מסגרת לסגנון הריאליזם הסוציאליסטי. ^[1]

הייתה זו אגודה גדולה של אמנים סובייטים, גרפיקאים ופסלים, שבזכות תמיכת המדינה הייתה הגדולה והחזקה מבין הקבוצות היצירתיות של שנות ה-20. הקבוצה נקראה בראשי תיבות: AKhRR, נוסדה ב-1922, הייתה פעילה במשך כ-10 שנים לפני שהתפרקה ב-1932. במהלך תקופה זו היא המבשרה של "האיגוד המאוחד של אמני ברית המועצות".

בין המייסדים המקוריים נכללו אלכסנדר גריגורייב, פאבל ראדימוב (היו"ר האחרון של תנועת הנודדים), סרגיי מאליוטין, יבגני כצמן וציירים ריאליסטים אחרים, שכבר ביססו את עצמם בעולם האמנותי לפני המהפכה הרוסית של 1917. הקבוצה נוצרה במסגרת תנועת הנודדים, שערכה את התערוכה הפומבית האחרונה, ה-47, ב-1922, והעמידה את עצמה בבירור בניגוד לאמנות האוונגרדית. ^[2]

הם טענו שסגנון האמנות שלהם נועד ללכוד את "הדחף המהפכני של הרגע הגדול הזה בהיסטוריה" מבלי "להעליב את המהפכה בעיני הפרולטריון הבינלאומי". ^[3]

ההצהרה הפומבית הראשונה שלהם, כישות חדשה, הייתה תערוכה ב-1922 במוסקבה. כל ההכנסות שימשו להקלה על הרעב ברוסיה של 1921. עד 1928, הקבוצה מימנה 10 תערוכות ארציות עם פרסום גדול. למרות תוארו המהפכני, הוא איחד בהצלחה אמנים מה"אסכולה הישנה" כמו אברם ארכיפוב, אלכסנדר מקובסקי, ניקולאי קאסאטקין והצעירים יותר כמו סרגיי גרסימוב ויצחק ברודסקי. בתוך עשור, היא גדלה מ-80 ליותר מ-300 חברים. חברות רחבה ודומיננטיות של אמנים שנולדו בשנות ה-70 וה-1880 עזרו בביסוס "אגודת אמני המהפכה הרוסית" כמוסד אמין, הרחק מרטוריקה אולטרה-מהפכנית. ^[4]

במהלך הדיכוי של תנועות אמנות עצמאיות בשנים 1932–1933,האגודה שימשה כגרעין של איגוד האמנים של ברית המועצות הסטליניסטי. ^[5]

יצירות האמנות שלהם השפיעו על האמנות הקפיטליסטית באנגליה, שהובאו לשם על ידי קומוניסטים בריטים במהלך ואחרי מלחמת האזרחים בספרד. לאחר מלחמת העולם השנייה מהות היצירה הסובייטית שינתה את סגנונה כדי להציג את מעמד הפועלים ואת מעמד הביניים החדש המתהווה בפעילויות היומיומיות הרגילות שלהם. בעת המלחמה הקרה, המבקרים הבריטים החלו להירתע מהאמנות כמדיום כוללני חברתית, אך האסתטיקה המרכזית שלה נשארה והתפשטה ברחבי העולם. ^[6]

הערות שוליים

1. AKhRR Manifesto". Seventeen Moments in Soviet History. 2015-08-30
2. Association of Artists of Revolutionary Russia, TheFreeDictionary.com
3. Michael Prodger, Painting a new world: what happened to the radical potential of Soviet art?, New Statesman, ‏2017-05-08 (באנגלית אמריקאית)
4. Bowlt, John E. (1988). Russian Art of the Avant-garde: Theory and Criticism 1904-1934. Thames and Hudson
5. Tate, AkhRR, Tate (באנגלית בריטית)
6. An ongoing Soviet inspiration, Morning Star, ‏2019-04-16 (באנגלית)