אֶבֶן הָאֶזֶל (אָֽזֶל בצורת הפסק) הוא שם מקום בארץ בנימין, שבו קבעו יהונתן ודוד להיפגש בסתר כדי לקיים את מבחן החיצים: "וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל" (ספר שמואל א', פרק כ', פסוק י"ט). במקום זה הסתתר דוד קודם לכן בהזדמנות אחרת.
משמעות השם
בהמשך (פסוק מ"א) נאמר שאחר שנתן יהונתן לדוד את אות החיצים "דָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב". מקובל במחקר שמקור אחד לשני הביטויים. התרגום הסורי מתרגם בפסוק י"ט: "על גנב כאפא הי", כלומר "אצל האבן ההיא", ובפסוק מ"א: "מן לות כאפא", כלומר: "מאצל האבן". בתרגום השבעים נוסח B, בפסוק י"ט נאמר (בתרגום לעברית): "אצל האֶרְגָּב ההוא", ובפס' מ"א: "מאצל האַרְגָּב".[1] את המלה "ארגב" מפרשים על פי רוב על סמך הפירוש הרווח של "רגב" בספר איוב (כ"א, ל"ג) כלשון גושי אדמה או גל אבנים.[2] אבל לפי דעה אחרת פירושו הנכון של רגב באיוב הוא רטיבות (טורטשינר). בסורית קיימת המילה (אַ)רְגִיב במובן של פסל. ורמז לזה אפשר למצוא גם בתרגום הלטיני הקדום לפסוק י"ט: apud lapidem Argabel, כלומר: "אצל האבן אַרְגַּבְאֵל". אולי ראו הסופרים במלה "ארגב" לשון עבודה זרה. ותיקנו "האזל" – או כלשון נחל אוזל, כלומר נוזל, או בכוונת הַלְז (ודווקא הַלָּז הייתה הנוסחה המקורית לפי חוקרים אחרים). במלה "הנגב" אפשר ונשתמר זכר לאותיות האחרונות של ארגב. ואולי השתבשה נגב מהגרסה המורכבת (אב)ן (אר)גב.[1][3]
מכל מקום, אין נתונים כדי לזהות את המיקום המדויק יותר של אבן זו.
הערות שוליים
- ^ 1 2 שמואל אפרים ליונשטאם, אנציקלופדיה מקראית כרך א' טור 46.
- ^ טורטשינר, פירוש לספר איוב, עמוד 267 (על המלה רגב)
- ^ מ.צ. סגל, ספר שמואל, קיוב תרע"ט, עמוד 87.
