אביטל כנעני (נולדה ב-1978) היא אמנית ואשת חינוך ישראלית. היא עוסקת בפיסול, מיצב, רישום, מגזרות ניירותחריט. עבודותיה עוסקות בגוף האנושי, החייתי והפראי, ביחס בין הגוף לטבע הצומח, מתוך עיסוק פורמליסטי בצורה וחומר. שאלות של רישום, חומר ותנועה מונחות במרכז היצירה, הנוגעת בנוכחות נשית ביחס לגוף האמנית, האובייקט המפוסל ותולדות האמנות. על עבודתה זכתה כנעני בפרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט בשנת 2008.
הרים נופלים: תערוכת רישום מוזיאלית שהוצגה במוזיאון סומה (Soma) בסיאול בשנת 2012, התערוכה כללה רישומים שנעשו בסיאול במהלך 2012. הסדרה משוחחת עם הטבע הקוריאני ומאפייניו. הרישומים, מתארים סדרת הרים מוארכים, תלויים מראשם, חסרי קרקע ובסיס[1].
שם:חיה: האותיות ח.י.ה בעלות מספר משמעויות בשפה העברית. חיה שם לאישה, שם העצם חיה (animal) ולתיאור המצב של חיים לעומת מוות (alive - live). כנעני יצירה סביבות של פסלים העוסקים ביחס בין סביבה לפסל, בין חיה לטבע בין חי למת באמצעות הצבת פסלי עץ, פורניר וקרמיקה[2]. כנעני מפסלת גם בחומרים שאינם חומר פיסול מקובלים כגון קרטון, פורמיקה, פורניר ועץ מעובד דקיק[3].
תחזיקי בקצוות: הפרויקט תחזיק בקצוות התפרס על פני שלושה חללים שונים ומרוחקים בישראל. גלריה מנשר בתל אביב, הגלריה בקיבוץ בארי, והגלריה בלוחמי-הגטאות. שלושת המיצבים, המשלבים בתוכם פיסול ורישום, ומתהווים למהלך אחד שלם. הרישום והפיסול בפרויקט זה בדקו שאלות של קנה מידה, מרחק, גאוגרפיה ופני שטח[4][5].
בכל אחד מהחללים מוצג מיצב המשלב פיסול ורישום, ויחד נארגים שלושת המיצבים לכדי מהלך אחד שלם. בפרויקט הזה אני מרחיבה את פורמט הרישום הסטנדרטי ועוברת לרישום בקנה-מידה מונומנטלי. השינוי הצורני והמושגי חושף את העניין שלי בסוגיות של מרחב, פני שטח וקנה-מידה ובניסיון למתוח את מסגרת היצירה עד לקצותיה. מאחורי הפרויקט עומדת מחשבה על גמיאת מרחקים, זמן, התפרשות מקסימלית החובקת את הארץ מכל קצותיה – מצפון ועד דרום ובחזרה למרכז.
אחר הרוח: הוא מיצב רחב ממדים שהוצג במשכן לאמנות בעין חרוד שאצרה רונה סלע בשנת 2016. התערוכה כללה חמישה אובייקטים גדולי ממדים מפורמייקה שנקרעה ידנית על ידי כנעני ונערמה בקמרונות שונים. האובייקטים אינם יציבים ועשויים להתפרק בכל רגע נתון. אלו פסלים לא יציבים. אחר הרוח משוחח עם זכרונות ילדות של כנעני[6][7].
