באוגוסט 1997,[1] האריס פבליקיישנס פרסמו את המהדורה הראשונה של XXL. היא הציגה את הראפרים ג'יי זי ומאסטר פי בכריכה כפולה.[2] בדצמבר 2006, השתלט XXL על מפיק ההיפ-הופ ועל התקליטן של המגזין Scratch (אנ') (מגזין נוסף בבעלות האריס פבליקיישנס), ומיתג אותו מחדש כ-XXL Presents Scratch Magazine. עם זאת, Scratch נסגר פחות משנה לאחר מכן בספטמבר 2007.
כותרים אחרים עם רימות מוגבלות הושקו תחת המותג XXL, בהם Hip-Hop Soul, Eye Candy ו-Shade45. המגזין פרסם פרויקטים מיוחדים רבים אחרים, כולל תוכניות סיור, מיקסטייפים ותקליטורי DVD בלעדיים. XXL גם מתחזק אתר פופולרי המספק חדשות היפ הופ יומיות, תכנים מקוריים ותוכן מהמגזין.[3]
בשנת 2014 רכשה טונסקוור מדיה (אנ') את XXL,[4] והמגזינים King ו-Antenna של האריס פבליקיישנס.
ב-14 באוקטובר2014, טונסקוור הודיעה כי תמשיך בפרסום המודפס של XXL.[5] בדצמבר 2014, דיווחה החברה כי המגזין ייצא לאור על בסיס חודשי.[4]
עורכי עבר
עורכי העבר של המגזין כוללים את רג'ינלד סי דניס (לשעבר מ-The Source), שינה לסטר (לשעבר העורכת הראשית של RapPages ועורכת המוזיקה של Vibe), אליוט וילסון (לשעבר מ-The Beat Down Newspaper, אגו טריפ ו-The Source, כיום נמצא במשבצת מספר 7 ברשימת ה"דיגיטל 30" של The Source)[2][3] ודאטון תומאס (העורך הראשי לשעבר של King).
במאי 2009 התפטר דאטון תומאס מ-XXL והעורכת והמנהלת ונסטה סטן, שעבדה ב-XXL מאז 1998, מונתה לעורכת הראשית החדשה.[4]
מהדורות מיוחדות
באוגוסט 2005 חברו אמינם ו-XXL להוצאת מהדורה מיוחדת בשם XXL Presents Shade 45, שנועדה לתת חשיפה מקסימלית ל-Shade 45 כתחנת רדיו ובמקביל לתת חשיפה מקסימלית לחברת התקליטים שיידי רקורדס גם כן, כמו גם תקליטני הרדיו והאמנים של ג'י יוניט רקורדס.
מו"ל בכיר ב-XXL, ג'ונתן ריינגולד, הצהיר כי בדרך כלל מגזינים המתבססים על אמנים מסוימים אינם חיוביים, אך "מכיוון ש-Shade 45 הוא ערוץ רדיו ראפ אמיתי ולא מצונזר, הנישואין עם המותג XXL היו הגיוניים," בתחושה שזהו מה שיעניין את מעריצי הראפ.[2]
בספטמבר 2006, העלו XXL DVD מיוחד בן 90 דקות בשם XXL DVD Magazine Vol. 1, שהציג ראיונות בלעדיים ותוכן עם ראפרים גדולים כגון 50 סנט, אייס קיוב, פאט ג'ו, פול וול ומייק ג'ונס.[4]
ב-20 באוגוסט2013, XXL פרסמו את המהדורה ה-150 שלה, וחגגו 16 שנים להיווסדו של המגזין. הגיליון הציג את שער הסולו הראשון במגזין של דרייק, וראפרים כגון קנדריק לאמאר ו-B.o.B שסקרו אלבומים קלאסיים.[2]
רשימת ה-Freshman Class השנתית
החל משנת 2007 (בדילוג על 2008),[6] XXL מפרסמים את הרשימה השנתית "Freshman Class". הגיליון כולל עשרה אמנים לצפייה, כולם מופיעים על שער המגזין. ברשימה יש היסטוריה של הצגת ראפרים לא ידועים/מחתרתיים, כמו גם אמנים במגמת עלייה. הרשימה מייצרת באז שיווקי משמעותי בקרב מאזינים ואמנים כאחד, והיא זוכה בכך שהעניקה לאמנים רבים את התהילה הראשונית שלהם.[7][8]
מדי פעם, רשימת ה-Freshman Class עשויה להכיל תוספות נוספות כדי לכלול יותר ראפרים. ברשימות 2011, 2013 ו-2019, לדוגמה, היו 11 ראפרים. במקרה של רשימת 2013, XXL הוסיפו נקודת כבוד נוספת של הראפר צ'יף קיף (אנ') בשל היותו של האמן בכלא במשך שישה ימים, ולכן אינו יכל להשתתף בצילומים בניו יורק.[9] בשנים 2014 ו-2020, כללה הרשימה 12 ראפרים.
בשנת 2018, הצטמצמה הרשימה לתשעה אמנים בעקבות סירוב להופיע מהראפר ליל סקייס, שהאשים את הרשימה של אותה השנה בהונאה.[10][11] מחליפו של סקייס, הראפר ריץ' דה קיד, דחה את הרשימה גם כן.[12][13]
רשימת 2020 כוללת, לאחר מותו, ראיון של פופ סמוק שנבחר לאמן הראשון ברשימה לפני מותו.[14][15]