האלבום הוא קאמבק של שר לעולם המוזיקה לאחר הפסקה של חמש שנים בהן התמקדה בתחום המשחק וזכתה בפרס אוסקר. האלבום היה להצלחה וזכה למעמד פלטינה כפולה בארצות הברית ומעמד זהב בבריטניה.
רקע
המחצנית השנייה של שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 היו שנים בעייתיות עבור שר בתחום המוזיקה ובחייה האישיים, על אף קריירה טלוויזיונית מצליחה באותה התקופה. לאחר גירושים מבעלה סוני בונו ופירוק הצמד סוני ושר, המשיכה הזמרת בקריירת הסולו המוזיקלית שלה. בלי ידו המכווינה של בונו שהפיק את כל אלבומיה עד הגירושין, וללא סיועו של המפיק סנאף גרנט (Snuff Garent) שהוביל אותה לשלושה שירים במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, שר התקשתה למצוא את מקומה בתחום המוזיקלי. בין השנים 1975 ל-1982 שחררה שר שמונה אלבומים, כאשר שבעה מהם נכשלו במכירות ובמצעדים. האלבומים היו מסגנונות מגוונים בין גל חדש, פופ, דיסקו ואף שני אלבומי רוק, אחד מהם עם בעלה השני גרג אולמן, נישואין שנגמרו בגירושים לאחר 4 שנים בלבד. האלבומים לא הצליחו להניב ולו סינגל מצליח אחד, למעט Take Me Home, שהיה להיט דיסקו קצר ימים בעקבות הירידה החדה בפופולריות של הסגנון.
אחרי שנים בתחום הדיסקו, פולק רוק ופופ, שר אימצה תדמית חדשה בתחום הפופ רוק, סגנון שהיה מאוד פופולרי בשנות ה-80, דבר שסייע לשר לזכות להתייחסות חיובית מתחנות הרדיו. שר דבקה לסגנון למשך כעשור עד צאתו של Believe לאחריו החלה להקליט שירי דאנס. לשלושה מתוך חמשת הסינגלים של האלבום צולמו וידאו קליפים, שזכו גם הם לחשיפה גדולה ב-MTV.
האלבום מכיל שמונה שירים מקוריים, כמו גם קאבר לשיר I Foung Someone של לורה ברניגן וחידוש בגרסת מטאל-רוק ללהיט של שר Bang Bang מ-1966.
זהו אלבום האולפן השלישי של שר שנושא את שמה הפרטי; בשנת 1966 יצא אלבומה השני Chér, ובשנת 1971 הוציאה אלבום נוסף באותו השם, אשר שונה בדיעבד ל-Gypsys, Tramps & Thieves, לאחר הצלחת הסינגל המוביל.
עם צאתו נכנס האלבום אל המקום ה-32 במצעד הבילבורד 200.[3]
"Bang-Bang" - יצא לאור ב-1988, כסינגל הרביעי מתוך האלבום. הסינגל הוא חידוש ללהיט של שר משנת 1966, בעריכה מוזיקלית מחודשת על ידי ג'ון בון ג'ובי בגרסת רוק-מטאל.
"Main Man" - יצא לאור ב-1988, כסינגל החמישי מתוך האלבום.