"All Along the Watchtower" (בעברית: לאורך מגדל השמירה) הוא שיר של הזמר האמריקאי-יהודיבוב דילן מתוך אלבום האולפן השמיני שלו, John Wesley Harding משנת 1967. השיר נכתב על ידי דילן והופק על ידי בוב ג'ונסטון. מילות השיר, שבגרסתו המקורית מכילות שתים עשרה שורות, מציגות שיחה בין ג'וקר לגנב. השיר זכה לפרשנויות שונות; כמה מבקרים ציינו כי הוא מהדהד שורות בספר ישעיהו, פרק כ"א, פסוקים ה'-ט'. דילן הוציא מספר הקלטות מהופעות חיות שונות, וגרסאות של השיר נכללות בכמה מאוספי להיטיו הגדולים הבאים.
"All Along the Watchtower", שזכה לגרסאות כיסוי של אמנים רבים, מזוהה מאוד עם הכיסוי שג'ימי הנדריקס הקליט עם The Jimi Hendrix Experience לאלבום האולפן השלישי שלהם, Electric Ladyland מ-1968. הגרסה של הנדריקס, שיצאה חצי שנה לאחר ההקלטה המקורית של דילן, נכנסה לטופ 20 בשנת 1968, זכתה בפרס היכל התהילה של הגראמי בשנת 2001, ודורגה במקום ה-48 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון בשנת 2004 (מקום 40 בגרסת 2021). דילן ניגן את השיר לראשונה בהופעה חיה בסיבוב ההופעות Bob Dylan and the Band 1974 Tour, סיבוב ההופעות הראשון שלו מאז 1966. הופעותיו החיות הושפעו מגרסת הכיסוי של הנדריקס, עד כדי כך שהן נקראו כיסוי של גרסת כיסוי. דילן ביצע את השיר בהופעה חיה יותר מכל השירים האחרים שלו, עם יותר מ-2,250 רסיטלים.
הגרסה המקורית של בוב דילן
רקע והקלטה
לאחר תאונת אופנוע ביולי1966, דילן בילה את 18 החודשים הבאים בהתאוששות בביתו בוודסטוק ובכתיבת שירים.[3] על פי הביוגרף של דילן, קלינטון היילין, כל השירים של John Wesley Harding, אלבום האולפן השמיני של דילן, נכתבו והוקלטו במהלך תקופה של שישה שבועות בסוף 1967.[4][5] עם ילד אחד שנולד בתחילת 1966 וילד נוסף באמצע 1967, דילן השתקע בחיי משפחה.[6] דילן טען שהוא חשב על השיר במהלך סופת רעמים.[7] הוא הקליט את "All Along the Watchtower" ב-6 בנובמבר1967 באולפני קולומביה A בנאשוויל, טנסי,[8] אותו אולפן שבו השלים את Blonde on Blonde שנה קודם לכן.[9] את דילן, שניגן בגיטרה אקוסטית ובמפוחית, שני יוצאי נאשוויל מהסשנים של Blonde on Blonde: צ'ארלי מקוי על גיטרת בס וקנת בוטרי על תופים. המפיק היה בוב ג'ונסטון, שהפיק את שני אלבומיו הקודמים של דילן, Highway 61 Revisited ב-1965 ו-Blonde on Blonde ב-1966[10] ומהנדס הקול היה צ'ארלי בראג.[11]
הגרסה הסופית של "All Along the Watchtower" נבעה משני טייקים שונים במהלך הסשן השני מתוך שלושה של John Wesley Harding. הסשן נפתח עם חמישה טייקים של השיר, שלבסוף הטייק השלישי והחמישי שחוברו ליצירת רצועת האלבום.[8] לפי גריי, כמו ברוב הבחירות באלבום, השיר הוא יצירה אפלה ודלילה שעומדת בניגוד מוחלט להקלטות הקודמות של דילן מאמצע שנות ה-60.[12]
הלחנה ופרשנות לירית
מוזיקה
המוזיקולוגוילפריד מלרס, שציין את האזכורים התנ"כיים ב-"All Along the Watchtower", כתב כי השיר "מתעמת בגבורה, במנגינה איאולית מתנדנדת, בס מתנודד עמוק ומקצב דוחף, עם הכאוס של האדם שנפל".[13] מלרס סבר כי תחושת האיום המבוטאת במילים "אינה חיצונית למנגינה שנותרה, בקשתותיה האציליות על הבס היורד להחריד, פרועה".[14]
חוקר המוזיקולוגיה אלבין זק מוצא השפעה חזקה של בלוז בשיר שדילן פיתח מתוך חיבתו לבלוז של רוברט ג'ונסון ומצטט את הקדשתו של דילן ב-"Writings and Drawings by Bob Dylan": "לוודי גאת'רי ורוברט ג'ונסון הנפלאים שהציתו את זה ולרוח המנגינות המופלאה הנהדרת שמכסה את האחדות של כולנו". זק רואה את "All Along the Watchtower" כמראה שילוב של השפעות כתיבת הבלדות של גאת'רי והשפעות הבלוז של ג'ונסון על דילן. זק משווה את מילותיו של דילן בשיר ישירות לשיר "Me and the Devil Blues" של ג'ונסון, וקובע כי: "דילן חוקר פטליזם מפחיד כזה (של מילותיו של ג'ונסון) על ידי השתלת נרטיב של ניכור וחשש על מסגרת מוזיקלית של יציבות בלתי מתפשרת".[15]
The Jimi Hendrix Experience החלו להקליט את הגרסה שלהם לשיר "All Along the Watchtower" ב-21 בינואר 1968, באולפני אולימפיק בלונדון.[16] השיר מזוהה מאוד עם הפרשנות שג'ימי הנדריקס הקליט עם הלהקה לאלבום האולפן השלישי שלהם Electric Ladyland.[17] הנדריקס נמשך מוזיקלית לשיריו של דילן מספר פעמים במהלך הקריירה שלו, לדברי המהנדס אנדי ג'ונס. הנדריקס קיבל קלטת סליל של הקלטותיו של דילן שלא פורסמו באותה תקופה על ידי היחצ"ן מייקל גולדשטיין,[18] שעבד עבור מנהלו של דילן, אלברט גרוסמן.[19] "(הנדריקס) הגיע עם הקלטות האלה של דילן וכולנו שמענו אותן בפעם הראשונה באולפן", נזכר ג'ונס.[16] בתחילה התכוון להקליט את "I Dreamed I Saw St. Augustine", אך שינה זאת ל-"All Along the Watchtower". שנתיים לאחר מכן הוא גם הקליט את "Drifter's Escape" מתוך האלבום John Wesley Harding.[20]
סטאבס כתב שזה היה השני מבין השירים של דילן שהנדריקס עיבד לסגנונו שלו, הראשון היה "Like a Rolling Stone" שנוגן מוקדם יותר במונטריי.[21] שיר שלישי שהנדריקס עיבד לדילן הוא "Can You Please Crawl Out Your Window".
הקלטה
לדברי אדי קרמר, המהנדס הקבוע של הנדריקס, הגיטריסט חתך מספר רב של טייקים ביום הראשון של ההקלטות בינואר בלונדון, וצעק שינויי אקורדים לעבר דייב מייסון שהופיע בסשן וניגן בגיטרה נוספת בת 12 מיתרים.[18] באמצע הפגישה, נגן הבס נואל רדינג לא היה מרוצה מההליכים ועזב. מאוחר יותר הוא ציין שהוא לא אהב את השיר והעדיף את הגרסה של דילן.[18] מייסון תפס את מקומו על הבס. לדברי קרמר, את תפקיד הבס האחרון ניגן הנדריקס עצמו.[16] חברו של הנדריקס וחבר של הרולינג סטונז, בריאן ג'ונס, תרם את הרעשים המופיעים בפתיח, שנוגנו על ידי ויברסלאפ.[16][18] גרסה דלילה זו, ללא אוברדאבים הופיעה בסופו של דבר באוסף South Saturn Delta שיצא בשנת 1997.[20]
קרמר וצ'אס צ'נדלר ביצעו מיקס לגרסה הראשונה של "All Along the Watchtower" ב-26 בינואר 1968, אך הנדריקס לא היה מרוצה מהתוצאה והמשיך להקליט מחדש ולבצע אובר-דאבינג של חלקי גיטרה במהלך יוני, יולי ואוגוסט באולפני רקורד פלאנט בניו יורק.[18] המהנדס טוני בונג'ובי תיאר שהנדריקס נעשה יותר ויותר לא מרוצה ככל שהשיר התקדם, דיבב יותר ויותר חלקי גיטרה, והעביר את קלטת המאסטר מארבע רצועות לשתים-עשרה רצועות למכונה בת שישה-עשר רצועות. בונג'ובי נזכר: "הקלטת הרעיונות החדשים האלה פירושה שהוא יצטרך למחוק משהו. בשבועות שקדמו למיקס כבר הקלטנו מספר אוברדאבים, ניגבנו רצועה אחר רצועה. [הנדריקס] כל הזמן אמר, 'אני חושב שאני שומע את זה קצת אחרת'".[18] ככל הנראה, הנדריקס ניסה להקליט את מה שזק כינה בשיר "צליל עמוק עם קצב כבד", שלא הודגש בגרסתו של דילן. בסוף הסשנים היו לקרמר ולהנדריקס 16 רצועות להשתמש בהן למיקס השיר שהפך במהרה לסינגל המיועד של האלבום.[18]
^Michael Kosser, How Nashville became Music City, U.S.A: a history of Music Row, updated and expanded, Second edition, Essex, Connecticut: Backbeat Books, 2006, עמ' 149–150, ISBN 978-1-4930-6512-7
^Howard Sounes, Down the highway: the life of Bob Dylan, 1. ed, New York: Grove Press, 2001, עמ' 215–218, ISBN 978-0-8021-1686-4
^Clinton Heylin, Clinton Heylin, Revolution in the air: 1957-73, London: Constable, 1995, The songs of Bob Dylan / Clinton Heylin, עמ' 364–369, ISBN 978-1-84901-296-6
^Irvine, Troy, Record swing: Dylan's back, The Arizona Republic, 1968, עמ' 4
^Howard Sounes, Down the highway: the life of Bob Dylan, 1. ed, New York: Grove Press, 2001, עמ' 198–201, ISBN 978-0-8021-1686-4
^Michael Gray, The Bob Dylan encyclopedia, New York, NY: Continuum, 2008, עמ' 361–362, ISBN 978-0-8264-6933-5
^Philippe Margotin, Jean-Michel Guesdon, Bob Dylan, all the songs: the story behind every track, First edition, New York: Black Dog & Leventhal Publishers, 2015, עמ' 288, ISBN 978-1-57912-985-9
^Michael Gray, The Bob Dylan encyclopedia, New York: Continuum, 2008, עמ' 7, ISBN 978-0-8264-6933-5
^Wilfrid Mellers, Bob Dylan, A darker shade of pale: a backdrop to Bob Dylan, London ; Boston: Faber and Faber, 1984, עמ' 154, ISBN 978-0-571-13345-1
^Wilfrid Mellers, Bob Dylan, A darker shade of pale: a backdrop to Bob Dylan, London ; Boston: Faber and Faber, 1984, עמ' 155, ISBN 978-0-571-13345-1
^ 1234John McDermott, Eddie Kramer, Billy Cox, Ultimate Hendrix: an illustrated encyclopedia of live concerts and sessions, New York: Backbeat Books, 2009, עמ' 87, ISBN 978-0-87930-938-1
.svg){kind=logo}
