תלוש משכורת (ובקצרה "תלוש") הוא המסמך המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד ממקום עבודתו אחת לתקופה מוגדרת (שבוע, חודש וכו', בהתאם למקובל במקום העבודה).
התלוש נערך על ידי חשב השכר של המעביד, והוא כולל את הפרטים הרלוונטיים למשכורת של התקופה שבגינה משולם השכר (בישראל: בדרך כלל החודש הקודם. כך למשל, בתחילת פברואר עורכים את משכורת ינואר, וכך הלאה).
בישראל, חוק הגנת השכר מחייב את המעביד למסור לעובד את תלוש המשכורת סמוך למועד שבו מתבצע התשלום בפועל וכן קובע נתונים שחובה לכלול בתלוש המשכורת[1]. התלוש הוא מסמך אישי ובדרך כלל נמסר לעובד כשהוא חסוי במעטפה או בכיסוי אחר.
מבנה התלוש
מערכת השכר בישראל מורכבת ביותר וקשורה במספר רב של גורמים. כדי לחשב את שכרו של העובד יש להביא בחשבון נתונים הקשורים ישירות לשכר כמו: הסכם העבודה שלו עם המעסיק, מס' הימים או השעות שעבד במהלך החודש, מצבו המשפחתי, מס' החודשים שעבד במהלך השנה, כתובת מגוריו, אזרחותו ועוד. כל המידע הזה מופיע בתלוש המשכורת, והוא מורכב בדרך כלל משלושה חלקים עיקריים:
החלק הראשון – כולל פרטים על המעביד והעובד.
על פי תיקון 24 לחוק הגנת השכר חובה לציין את שם המעביד, כתובת ומספר התאגיד וכן פרטים אישיים של העובד מקבל התלוש: שם, מספר זהות, כתובת, מצב משפחתי, תאריך תחילת עבודה, ותק אצל המעביד. בנוסף יש לכלול בחלק זה הגדרות אישיות שמהוות בסיס לחישוב המשכורת: משכורת חודשית או לפי שעות או ימי עבודה, התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר, מספר ימי העבודה ושעות העבודה המרביים בתקופה שבעדה שולם השכר, היקף משרה, מספר ימי העבודה או שעות העובדה שבהם עבד העובד בפועל, דירוג ודרגה אם כך נהוג אצל המעביד, פרטי חשבון הבנק במקרה של העברת התשלום באמצעות הבנק, מספר ימי חופשה והמחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה והמחלה שנותרו לעובד.
החלק השני כולל את פירוט רכיבי השכר והאופן בו הם חושבו:
השכר החודשי הקבוע או במקרה של חישוב כמותי – הכפלת מס' ימים או שעות עבודה בתעריף המוסכם בין העובד והמעביד, ותוצאה מסכמת של המכפלה. כמו כן
רכיבי שכר נוספים כמו: נסיעות, אחזקת רכב, דמי הבראה, תוספות ייחודיות, וכדומה.
חישובי הרכיבים והניכויים מהווים את הבסיס לסכום הסופי שישולם לעובד ומופיע גם הוא בחלק זה.
החלק השלישי - כולל מידע על סכומים מצטברים של רכיבים שונים במשכורת - מתחילת השנה (ינואר) ועד לאותו החודש. מידע זה יכול להיות חשוב לצורכי בדיקת החישוב השנתי של מס הכנסה, להתאמה עם קופות הגמל אליהן מועברים הסכומים החודשיים, ולמידע אישי הנוגע למספר ימי החופשה המצטברים, יתרות הלוואה, ימי מחלה וכדומה.
הגדרה מפורטת של המידע שיש להציג בתלוש המשכורת נכללת בחוק הגנת השכר.
אופן הכנת תלוש משכורת
הכנת תלוש משכורת היא מיומנות מיוחדת הדורשת הבנה בדיני עבודה ובחוקי המיסוי, ובארגונים גדולים נהוג להעסיק חשבי שכר במישרה מלאה.
בעבר, הופק התלוש בצורה ידנית ונערך בעזרת מכונות חישוב וטבלאות עזר מודפסות שהעסיקו מנהלי חשבונות במשך ימים רבים. המבנה הצר שלו והיותו נתלש מדף אחד כולל הביאו לו את שמו "תלוש משכורת".
כיום נעזרים מנהלי חשבונות בתוכנות ומערכות שכר ממוחשבות הדורשות קליטת נתונים ממוחשבים (כגון: נתוני נוכחות) והזנה ידנית של מעט יחסית נתוני עבודה בסיסיים, כאשר החישוב נערך ומודפס באופן אוטומטי.
בחודש יולי 2017 פורסמו תקנות, לפיהן ניתן למסור לעובדים תלוש שכר באמצעות דואר אלקטרוני או אתר אינטרנט, במקום תלוש מודפס[2].
התלוש בחיי היום-יום
התלוש הוא מסמך משפטי מחייב, ומלבד היותו מידע לעובד, יש בו כדי להעיד על מצבו הפיננסי של אדם ועל יכולותיו הכספיות. ככזה, נעשה בו שימוש לצרכים אחרים. כך למשל, מי שמבקש הלוואה בבנק יידרש להביא תלושי משכורת כדי לאמת את יכולתו להחזיר הלוואות. ערבים להלוואה אף הם יתבקשו להציג תלושי שכר.
הצגת תלושי משכורת נדרשת במוסדות או ארגונים אליהם פונה האזרח לסיוע כספי, במגעים שונים עם רשויות המס, הביטוח הלאומי, חברות ביטוח, ועוד. ישנם בעלי בתים הדורשים לראות תלושי שכר של הדייר הבא לשכור מהם דירה. ישנן מדינות הדורשות הצגת תלושי משכורת כחלק מהתנאים לקבלת אשרת כניסה.
חשיבותו של התלוש בחיי היום יום, והשימוש התכוף שנעשה בה, גורמת לאנשים לשמור תלושי משכורת במשך שנים רבות.
שכר ללא תלוש משכורת
שוק העבודה כולל גם מקומות מעטים בהם משלמים שכר לעובד ללא תלוש משכורת (בישראל מעשה זה מנוגד לחוק הגנת השכר). בדרך כלל מדובר בהבנה מוסכמת בין העובד למעביד, והסיבות לכך יכולות להיות קשורות ברצונם של הצדדים להימנע מרישום ודיווח השכר - או כדי להתחמק מתשלום מיסים או מחובות אחרות הקשורות לעובד כמו תשלום דמי מזונות.
באופן דומה יכול תלוש המשכורת להכיל מידע חלקי שאינו כולל את כל השכר ששולם לעובד בפועל. כך למשל, יכול בעל מסעדה לתת לעובד תלוש אשר יכלול תשלום ששולם באופן רשמי, ולא יכלול את הטיפים אשר קיבל העובד מלקוחות במזומן.
תשלומים שאינם מופיעים בתלוש משכורת נכללים בכלכלה השחורה ומכונים בפי ההמונים "כסף שחור" או "תשלום מתחת לשולחן".
