נולד בנויס (בגרמנית - Neuss ) שבגרמניה, אביו היה צורף, אחר כך מדפיס. שוואן למד באוניברסיטה הישועית בקלן ואחר כך בבון שם פגש את ג'ואנס פטר מולר.[1]
עבודה
עבודתו החשובה ביותר של שוואן הסתיימה במהלך ארבע השנים שבילה תחת השפעתו של מולר בברלין. בזמן זה מולר הכין את ספרו על פיזיולוגיה ושוואן עזר לו בעבודת מחקר נדרשת. שוואן צפה בתאים של בעלי חיים תחת המיקרוסקופ וציין את מאפייניהם השונים, תשומת לבו של שוואן הופנתה לרקמות השריר והעצב. הוא גילה את התאים שייצרו סיבי עצב (שנקראים כיום "תאי שוואן" לזכרו), בנוסף גילה את סיבי השריר בוושט העליון ויזם מחקר להתמתחות השריר (שמאז הורחב רבות על ידי אמיל דו בויס רימונד ורבים אחרים). בנוסף לזה מולר כיוון את תשומת לבו של שוואן לתהליך העיכול, ובשנת 1836 שוואן בודד אנזים חיוני לעיכול וקרא לו בשם "פפסין".
שנותיו המאוחרות של שוואן התמקדו בדאגה גוברת לגבי סוגיות תאולוגיות.
Florkin, M. (בספטמבר 1958). "Episodes in medicine of the people from Liège: Schwann & the stigmatized". Revue médicale de Liège. 13 (18): 627–38. ISSN0370-629X. PMID13591909. {{cite journal}}: (עזרה)
Florkin, M. (בספטמבר 1957). "1838; Year of crisis in the life of Théodore Schwann". Revue médicale de Liège. 12 (18): 503–10. ISSN0370-629X. PMID13466730. {{cite journal}}: (עזרה)
Hayashi, M. (1992). "Theodor Schwann and reductionism". Kagakushi kenkyu. Journal of the history of science, Japan. Japan. 31 (184): 209–14. ISSN0022-7692. PMID11639601.
Kruta, V. (1987). "The idea of the primary unity of elements in the microscopic structure of animals and plants. J. E. Purkynĕ and Th. Schwann". Folia mendeliana. Czech Republic. 22: 35–50. ISSN0085-0748. PMID11621603.
Lukács, D. (באפריל 1982). "Centenary of the death of Theodor Schwann". Orvosi hetilap. Hungary. 123 (14): 864–6. ISSN0030-6002. PMID7043357. {{cite journal}}: (עזרה)
Watermann, R. (בדצמבר 1960). "Theodor Schwann as a maker of lifesaving apparatus". Die Medizinische Welt. 50: 2682–7. ISSN0025-8512. PMID13783359. {{cite journal}}: (עזרה)