נולד ב-1875 בערך, לרבי ברוך הגר מויז'ניץ. בנערותו התפרסם כמתמיד, בשעה שלוש לפנות בוקר כבר היה יושב רכון על ספריו[1]. ב-1892, עם פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר בזלישטשיק, והוא בן שמונה עשרה שנים בלבד.
התפרסם כפועל ישועות, ומאות היו מגיעים לשבות אצלו. בימים הנוראים היו בונים אוהל גדול לקליטת כל המתפללים.
היה מפורסם כ"בעל צדקה". היה שולח את בנו בעודו בן עשר לאסוף כספים לצדקה מתושבי הסביבה. גם חסידיו שהיגרו לאמריקה היו משגרים לו כספים ששימשו אותו לתמיכה במשפחות נצרכות.
היה מתנגד חריף לתנועה הציונית. נהג לומר: "קיים חוק בינלאומי, כי מי שיש לו פטנט על איזה דבר, אסור לשני לחקותו - לעשות כמוהו, לו היה לי כח, הייתי תובע את התנועות הציוניות למשפט, על כי גונבים הם פטנט של אחרים - הם לקחו את המלה הקדושה "ציון" שלנו, וחיללוה בתור מושג חילוני שלהם"[2].
משפחתו
בזיווג ראשון היה חתנו של רבי חיים מנחם מזינקוב[דרושה הבהרה], בזיווג שני נישא לרחל, בת רבי משה הגר מקוסוב בעל לקט עני.
צאצאיו:
בנו רבי אברהם יהושע העשיל הגר. כנצר יחיד לחסידות קוסוב הוכתר על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר לממשיך אדמו"רי קוסוב. התגורר בבורו פארק וכונה האדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק. אחר פטירתו הוכתר בנו רבי שרגא לאדמו"ר מקוסוב, ובנו השני רבי חיים יחזקאל, הוכתר לאדמו"ר מזלישטשיק.
בתו מרים אשת הרב ברוך הגר, בן דודה רבי יחיאל מיכל מהורודנקה, בן רבי ברוך מויז'ניץ וחתן אחיו רבי חיים מאנטניא. בנם הרב משה הגר, כיהן כאדמו"ר מאנטניא בבני ברק.
בתו רייזל אשת הרב דוד משה שפירא האדמו"ר מגוודזיץ, בן הרב יצחק מרדכי שפירא מגוואדזיץ.