השם "לירה" הוא גרסה אחרת של יחידת המשקל פאונד (לירה מקורה ב"ליברה"), ולכן עלו שוב ושוב במהלך שנות ה-60 טענות בדבר שמו הלועזי של המטבע הישראלי. נטען כי מן הראוי שלמטבע הרשמי יהיה שם עברי, ואף הוצע השם "שקל". ב-4 ביוני1969קיבלה הכנסת חוק שקובע כי שמו של המטבע הישראלי הוא "שקל", אולם לא הייתה לחוק משמעות מעשית כיוון שנקבע בו כי שינוי השם בפועל ייעשה על-פי החלטת שר האוצר במועד שייראה לו מתאים.
החלפת כל המטבעות והשטרות שבמחזור נמשכה כמה חודשים. בשל הסודיות לא עוצבו שטרות חדשים לשקל, והשטרות נותרו בעיצוב הישן בהחלפת העריכים בלבד, תוך מחיקת אפס אחד מעריכי הלירות. אילוץ זה הסתבר כיתרון, שכן הוא הקל על הציבור להתרגל למטבע החדש. כמו הלירה, גם השקל חולק ל-100 אגורות, אך כדי להבדילן מהאגורות הישנות, הן נקראו בשם אגורות חדשות.
ביקורת רבה נמתחה על אופן המעבר מהלירה אל השקל. הטענות העיקריות היו ששמירת המעבר בסוד גרמה להפתעה ולבלבול בציבור, וכי די היה לשמור בסוד את עיצוב השטרות כדי למנוע זיופים, אבל לא את עצם המעבר. כמו כן, הייתה ביקורת על כך שהממשלה לא ניצלה את ההזדמנות להילחם ב"כסף השחור", כלומר במאגרים של כסף מזומן שעבר מיד ליד מבלי ששולם עליו מס כחוק. הממשלה לא הטילה מגבלות על המרת השטרות הישנים בחדשים, ולא ביקשה לדעת את מקור הכסף בעת ההמרה.
סדרת השטרות
סדרת השטרות של השקל הייתה הגדולה ביותר שהונפקה אי פעם. עם השקתו הונפקו שטרות בעריכים של 1, 5, 10 ו-50 שקלים, ועם העלייה באינפלציה בשנים 1981–1985 הונפקו שטרות בעריכים 100, 500, 1,000, 5,000 ו-10,000 שקלים.
את סמל השקל עיצב משה פרג בצורת ש רחבה הנדמית לעריסה, והוא הוכרז באופן רשמי ב-18 במרץ1980.[2] הענקת סמל רשמי למטבע היוותה חידוש שכן ללירה הישראלית לא היה סמל מיוחד. סמל זה הופיע על שיקים, מתחת למלבן המיועד לכתיבת סכום השיק בספרות, וניתן היה להטביעו באמצעות חותמת על שיקים ישנים שהיו נקובים בלירות ישראליות.
המעבר לשקל החדש
במעבר מן השקל הישן לחדש נשמר עיצוב השטרות
התקווה כי השקל ישמור על ערכו נכזבה. האינפלציה בתחילת שנות ה-80 גאתה והפכה ב-1984 להיפר-אינפלציה. השקל שערכו נקבע תחילה על-פי יחס של כ-4 שקלים לדולר אמריקני, סיים את דרכו בספטמבר 1985 בערך של כ-1,500 שקלים לדולר. במועד זה החליטה הממשלה, כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית, להחליפו במטבע אחר – השקל החדש – שערכו נקבע ל-1,000 שקלים, ולפיכך כ-1.5 שקלים לדולר. השקל החדש, שהוא כיום המטבע הרשמי של ישראל, היה שווה במועד השקתו ל-10,000 לירות ישראליות.
גם השקל החדש, כמטבעות שקדמו לו, חולק ל-100 אגורות, אך מאחר שהשקל (הישן) היה מחולק ל-100 "אגורות חדשות", הושמט מהאגורות שהונפקו שם התואר "חדשות", והן קרויות "אגורות".
במעבר אל השקל החדש יושמו רבים מן הלקחים שנלמדו בעת המעבר מהלירה אל השקל, ובפרט שמירה על העיצוב הישן של השטרות והסתפקות בהחלפת העריכים בלבד. המעבר אל המטבע החדש בספטמבר 1985 נודע לציבור באופן רשמי זמן-מה לפני הנפקת המטבע החדש, וניתנו הסברים מפורטים מראש על אופן המעבר.
