נולד לרב גרשון פוזן, דיין בפרנקפורט ובן לשושלת רבנים[1]. היה תלמידו של הרב שלמה זלמן ברויאר רבה של פרנקפורט, והחשיב אותו כרבו אף אחרי שדבק בשיטת הקנאות. למד בגימנסיה והיה בעל תואר לפילוסופיה. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני והגיע עד לקייב שם פגש את רבי דוד מסקווירא ורבי דוד מזלטיפולי והתפעל מדרכי החסידות והחליט שלאחר המלחמה יעזוב את גרמניה. לאחר המלחמה ארז את חפציו ונסע לגור אצל סבו בפאפא שבהונגריה ולמד בישיבת בעלד אצל הרב יואל פלנר. לאחר שעבר רבו לכהן ברבנות אויהל עבר יחד איתו, שם נישא אשתו פיגא בלומה בתו של הרב פנחס הכהן רובין. בהיותו באויהל התפלל בבית הכנסת של חסידי מונקאטש וכך נהיה חסידו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, ממנו גם קיבל את קנאותו. רבו העריכו מאוד ואף אמר שכשיגיע לשמים וישאלוהו מה עשה בעולם יענה שהעמיד תלמיד בשם שמעון ישראל[2].
מדרשותיו ומכתביו הודפסו בספר "תורת אלף".
הקים בית מדרש שאפראן בוויליאמסבורג שם כיהן כרב קהילה. בצוואתו הוריש את הרבנות לחתנו רבי צבי הירש מייזליש. לקהילה יש קשר הדוק עם חסידות סאטמר (זלמן לייב). לקהילה יש תלמוד תורה וישיבה קטנה.
