שמגלה (געז: ሽማግሌ;[1] ברבים, אמהרית: שמגלווץ', געז ותגרית: שמגלתת) הוא מונח חבשי שמשמעותו "מבוגר", "בכיר" ו-"זקן". באופן היסטורי ומסורתי החברה החבשית היא חברה גרונטוקרטית שבה לשמגלה חשיבות תרבותית וסוציו-פוליטית עליונה.
השמגלה הוא לא בהכרח בגיל מתקדם אלא אדם המשמש בתור מגשר, יועץ, היסטוריון והבקיא בגנאלוגיה, תרבות, חוק ודת. השמגלה משמש גם בתור מתווך בין הממשלה לבין האדם הפשוט וכן בין אדם לחברו. השמגלה גם מציל חיים במקרה של נקמת דם שבו הוא קובע את גובה הכופר.[2] גובה ("מועצת הזקנים") של חברה מקומית מורכבת מאנשים אלו. מתוך השמגלה נבחרים הדנה (הדיינים המסורתיים). החלטותיו של השמגלה והמועצה מקובלות על החברה עצמה ומקבלות גם על הרשויות האזרחיות והמשפטיות של המדינה.
בקרב ביתא ישראל במקומות בהם לא היו מנהיגי דת השמגלה היה זה שלקח על עצמו תפקידים דתיים אשר שייכים לתחום החברתי דוגמת נישואים. יעל כהנא אשר ביקרה באתיופיה בשנות ה-70 של המאה ה-20 מספרת על מוסד השמגלה אצל ביתא ישראל:
מעמדו של הזקן בחברה הפלשית מעורר את קנאתי. שלא כבחברה המערבית, שאדם זה נחשב לזקן מיום פרישות לגמלאות והוא נדחק ככלי אין חפץ בו אל שולי החברה, כאן הזקן הוא אדם במרום הסולם החברתי ומכובד מכל הצעירים ממנו לימים. הוא היחיד הנמצא בעמדת כוח המעניקה לו עצמאות מוחלטת. לפיכך נושא כל צעיר את נפשו להיות שמאגלה מהר ככל האפשר. לא ייפלא, שהנשאל לגילו מוסיף תמיד חמש עד עשר שנים - מעין קפיצת דרך אל הזקנה הכל-יכולה. רק השיבה והגיל הופכים את האדם לשמאגלה - השליט הבלתי-מעורער על משפחתו, ואם הוא טיליק שמאגלה - זקן חשוב - בזכות כספו, מעמדו ככוהן או בזכות חכמתו, הרהו החשוב והמכובד בכפרו ואף בסביבה כולה.
— יעל כהנא, אחים שחורים - חיים בקרב הפלשים, עם עובד, תשל"ח 1977, עמ' 79
בקרב התגרה והבילינים באריתריאה לשמגלה תפקיד פוליטי מובהק. בחברות אלו השמגלה מחזיק בתואר שום ("שליט") ומהווה מעמד אצולתי. בתקופת השלטון האתיופי על אריתריאה שמגלה רבים ישבו בבית הנבחרים בעידוד הממשל וכדי לייצג את כלל קבוצות התגרה.
לקריאה נוספת
- Dirk Bustorf, "Šəmgəlle" and Wolbert Smidt, "Šəmgällä" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, pp. 608-609
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Thomas Leiper Kane, Amharic-English dictionary Vol. I, Otto Harrassowitz Verlag, 1990, ISBN 3447028718, p. 615-616
- ^ הגר סלמון (עורכת), קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים - אתיופיה, יד בן צבי, תשס"ח, עמ' 47